הנגב ימשיך לחכות למדינה
בעיית הדיור לא תסתיים באמצעות שליפות מבוהלות של הממשלה. זה הזמן להתייחס ליישוב הפריפריה כאל פתרון לאומי
בדרך אנו נוטים לשכוח כי פתרון בעיית הדיור כסוגיה לאומית, מחייב יישום פתרונות ארוכי טווח. ואם כבר מדברים על מהלכים לטווח ארוך, כדאי לחשוב גם על אלה ההולמים את צרכיה האסטרטגיים של ישראל לשנים הבאות.
עד עתה הסתפקה הממשלה בשליפה מבוהלת של פתרונות מהירים מהכובע במטרה לרצות את המפגינים. דומה שדווקא פעולה שקולה, הגיונית ושקופה - המתחייבת לפתרון אמת ארוך טווח - הייתה זוכה לאהדה רבה יותר.
אחד הפתרונות המונחים לפתחם של מקבלי ההחלטות הוא פיתוח מואץ של הפריפריה הישראלית בנגב ובגליל. פתרון כזה יכול, בעת ובעונה אחת, לתת מענה הולם למצוקת הדיור של זוגות צעירים רבים ולהבטיח את חזון קירוב הפריפריה למרכז ושיקומה. למעשה, מעולם לא נוצרה הזדמנות כה טובה לפתרון שתי סוגיות לאומיות חשובות כמכלול אחד ובאופן סינרגטי.
גם ללא משבר הדיור הייתה הצדקה אסטרטגית לטיפול רב-מערכתי בפריפריה, כמשימה לאומית-ציונית העומדת בפני עצמה ואשר טרם הוגשמה במלואה. מרבית האוכלוסייה הישראלית מצטופפת באופן מדאיג בגוש דן רבתי, מחדרה עד גדרה, מה שמכונה "מדינת תל אביב", בשעה שהמרחבים בפריפריה משוועים לאוכלוסייה צעירה ודינאמית.
בפריפריה, בעיקר בנגב, מצויות עתודות הקרקע הזמינות ביותר של מדינת ישראל (כ-60 אחוז מהקרקעות מצויות בנגב). פיתוח חלקי של תשתיות התחבורה (בעיקר כביש 6 שעוד נדרשת החלטה לגבי המשכו לצפון ולדרום) כבר צמצם את מרחקי
זו השעה לנקוט יוזמה ממלכתית לשיווק קרקעות לבנייה בנגב ובגליל. כדי להבטיח את אטרקטיביות המהלך יש להציע את הקרקע במחירים נוחים, ואף מסובסדים במידת הצורך, לכל מי שיתחייב לעבור להתגורר באזורים אלה בחמש השנים הקרובות.
לכך יש להוסיף הטבות מיסוי שונות לעוברים לגור בפריפריה, כגון הקלות במס הכנסה, זיכויים ועוד. בנוסף לכך יש להציע תמריצים לחברות בנייה ולקבלנים שיבנו באזורים אלה. כדי לעקוף את בעיית הבירוקרטיה בתחום התכנון והבנייה, יש לפתח מסלול נפרד לפריפריה, חף מבירוקרטיה סבוכה.
הגיעה השעה להחזיר לחיים את חוקי הנגב, אשר בשילוב עם שיווק הקרקעות יעוררו אותו לחיים. תזכורת קטנה: היה זה ראש הממשלה הנוכחי שהביא להקפאת חוקי הנגב כשכיהן כשר האוצר.
אלה היו אמורים להעניק עדיפות למשתכנים בנגב ולמקימי מפעלים בדרום. מדובר בחוק לעידוד השקעות הון, חוק ההלוואות לדיור והחוק למתן העדפות במס הכנסה. אז התמודדה ישראל עם משבר כלכלי חריף, ואילו עתה הממשלה נהנית מעודפי הכנסה בעקבות ספיגת יתר מהציבור. אין מניעה פיסקאלית אפוא להחיות את חוקי הנגב.
הממשלה צריכה גם למנף את מעבר בסיסי צה"ל לנגב והקמת בית הספר לרפואה בגליל על ידי פיתוח מאסיבי של תשתיות לאומיות - רכבות, כבישים מהירים, מחלפים, בניית כיתות לימוד - תוך משיכת יזמים לבניית פרויקטים בתחומי האנרגיה, המלונאות והתעשיות עתירות הידע.
במקביל, על הממשלה לנהל מסע שיווקי רחב היקף שיעודד זוגות צעירים להתיישב בפריפריה. קמפיין זה צריך לשים דגש על היתרונות האמיתיים והערכים המוספים שמגורים בנגב ובגליל יספקו לצעירים: איכות חיים, הוזלת יוקר המחיה, הגדלת ההכנסה הפנויה, איכות החינוך ועוד.
הנגב והגליל יכולים לתת מענה הולם למצוקת הדיור אך הכל תלוי, כתמיד, בממשלה. על ראש הממשלה לגלות מנהיגות נחושה בתקופה כה קריטית מבחינה חברתית ולחולל את אחת הרפורמות החשובות בתולדות הכלכלה והחברה בישראל.
הכותבת היא שותפה-מנהלת בקבוצת לוצאטו העוסקת בפיתוח ומינוף קניין רוחני, חברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון וחברת מועצת עומר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם