ברקת רוצה ולא יכול
ראש עיריית ירושלים סוגר שלוש שנים בעיר לא אפשרית. כשאף אחד לא עוזר והחרדים עושים בבירה כבשלהם, גם רצון טוב אינו מספיק
טדי קולק, שבא מתוך הממסד המפא"יניקי, יכול היה להיות ראש ממשלה. אהוד אולמרט שבא מהליכוד ועבר לקדימה, הפך לראש ממשלה. אורי לופוליאנסקי היה שליחו של הציבור החרדי. ברקת בא מהיי-טק ולא התחבר עד היום לאף מפלגה. זהו היתרון, אבל גם החיסרון.
היתרון הוא בכך שברקת אינו תלוי במפלגה מסוימת. אין מאחוריו שולחים ובעלי אינטרסים שמבקשים לעצמם מינויים פוליטיים וסידורים לחברי מרכז כפי שהיה בעבר הוא גם יכול לנהל מדיניות חופשית יותר הנוטה לכל הכיוונים, גם אם ברור לכולם שהוא איש ימין מובהק. החיסרון הוא בכך שברקת אינו יכול לכפות מהלכים על ראשי המדינה. אין לו את הקשרים ואת הכוח הפוליטי לאיים ולהשיג תקציבים, שכל כך דרושים לירושלים.
טדי קולק עשה המון למען העיר, כי הייתה לו היכולת. אולמרט לא עשה הרבה, אף שהייתה לו היכולת. לופוליאנסקי לא עשה הרבה, כי לא הייתה לו היכולת (היום, אגב, הוא מבקש לחזור להתמודד על התפקיד). ברקת לפחות מנסה לעשות ומשקיע את כל כוחותיו, אבל לא תמיד יש לו היכולת. המוטיבציה שלו בשמים. הוא לא איש מושחת, וגם זו תופעה מרעננת במקומותינו. מצד שני, אופיו הא גוצנטרי-משהו מכשיל אותו. זו גם הסיבה שהוא הסתכסך עם רוב חברי מועצת העיר מימין ומשמאל.
הכוחות שמסיגים את העיר לאחור גדולים מכוחותיו של ברקת. הדמוגרפיה לא עובדת לטובת העיר, ולא יעזרו הנתונים על כיתה זו או אחרת ברמות שבאמצעותה ברקת מנסה להראות שהכל בסדר מספיק סיבוב אחד במרכז העיר כדי להבין שירושלים הפסיקה להיות פלורליסטית והיא הולכת ומקבלת גוון אחד. ישנן גם תופעות כמו הדרת נשים שהולכות ומתגברות, אך אין להטיל אותן לפתחו של ברקת, אלא בתהליכים עמוקים של הקצנה חרדית שמאיימים עוד יותר על העיר.
ברקת, מצדו, נלחם בנחישות על הדימוי של העיר ומצליח להחזיק כאן רמת תרבות מרשימה, פסטיבלים, ירידים ואירועי רחוב לצעירים. מדובר בהישג גדול. התיירות בעיר נמצאת בשיאה בשנים האחרונות, וגם על זה ברקת חלם תמיד. אבל זה עדיין לא מה שמחולל שינוי מהותי בעיר. בעיות הדיור, התעסוקה, התחבורה והחינוך לא עשו מפנה אמיתי בשלוש השנים האחרונות. משום כך, גם ההגירה השלילית לא נבלמה.
ברקת
כדי להיבחר שוב, ברקת צריך מקסימום של קולות חילוניים. לא ברור אם החרדים יציבו מולו מועמד מוסכם. הם לא אוהבים את ברקת, אבל הם יודעים שהם עושים בעיר כמעט כל מה שהם רוצים. מי שינצל את חולשתו הפוליטית יהיה הליכוד. בלשכת ראש הממשלה מחפשים מועמד ימני, שיזכה גם לתמיכת החרדים. במקרה כזה ברקת יהיה בבעיה, אבל הוא לא יוותר - זה בטוח. העקשנות היא שמו הנרדף, לטוב ולרע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם