החול יזכור? הקרב על הרחבת נמל חיפה
כדי להרחיב את נמל חיפה צריך המון חול. אפשר להביא אותו ביוקר מאשדוד ואפשר לחפור בזול מקרקעית המפרץ. רק שאז, אולי, ילך המפרץ
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
החששות מהצבת עמודי הענק על קרקעית הים הצפוני היו כבדים, התסריטים על אפוקליפסה אקולוגית חגגו, אבל דורג' טוען שעל פי מחקרים עדכניים מצב הדגה והמגוון הביולוגי באזור טוב כעת מאי פעם.
דורג' ו-DHI הם הקלף החזק של חברת נמלי ישראל, שנערכת בימים אלה לפרויקט הדגל שלה בשנים הבאות: הרחבת הנמלים בחיפה ובאשדוד. באשדוד זה אמור ללכת חלק: הנמל ממוקם מחוץ לעיר, והסביבה הימית לא נחשבת רגישה במיוחד.
חיפה זו כבר אופרה אחרת, שעומדת בימים אלה במרכז מאבק בין שלושה משרדים ממשלתיים - התחבורה, האוצר והגנת הסביבה - ושמעורבים בה אינטרסים פוליטיים וכסף גדול.
כדי להקים נמל מודרני צריך חול. המון חול מהודק, שמהווה את התשתית לרציפי הענק. כדי להקים את הנמל החיפאי החדש, יהיה צורך בכמויות דמיוניות של חול - כ-12 מיליון מ"ק. כמחצית הכמות תיחפר בשטח הנמל, שממילא זקוק להעמקה. אבל מה עם החצי השני?
בחברת הנמלים מעוניינים לכרות את החול מהמקום הקרוב ולכן גם הזול ביותר - קרקעית מפרץ חיפה. אלא שבמשרד להגנת הסביבה לא מתלהבים. המפרץ נחשב לאזור רגיש מאוד מבחינה אקולוגית: מתחת לפני הים יש בו רכסי כורכר ודגה עשירה. עבודות חפירה עצומות שיתמשכו שנים, אומרים חוקרים ומומחי ים, ישמידו את המערכות האקולוגיות הללו, אולי לתמיד.
החששות לא מסתיימים ברווחת הדגים. בקרקעית המפרץ טמונים כימיקלים רעילים ומתכות ששקעו שם במשך שנים של פעילות תעשייתית מופקרת, והחשש הוא שחפירה אינטנסיבית תשלוף אותם מהקרקעית ותשלח אותם לטייל ברחבי הים. בחוות דעת שחיבר ד"ר גיל זיידנר ממרכז המחקר והניטור הימי, הוא מעלה את החשש שמא "חפירה במפרץ
במשרד להגנת הסביבה מדגישים שהם לא מתנגדים להקמת הנמל בחיפה, אבל מבקשים לבדוק את הבאת החול מאשדוד, ולשם כך ביקשו מחברת נמלי ישראל לערוך בדיקה השוואתית בין החלופות. רק שבחברת הנמלים לא מתלהבים מהבאת החול מאשדוד, בגלל המחיר. לפי תחשיבי החברה, שינוע החול באמצעות אוניות יעלה מאות מיליוני שקלים. במשרד להגנת הסביבה טוענים שמדובר במספרים מופרכים ומוגזמים.
הוויכוח לא מצטמצם לקונפליקט המוכר שבין כסף לסביבה. ברקע מרחפים אינטרסים גדולים יותר, ובראשם המירוץ בין חיפה לאשדוד על הבכורה בתחום הנמלים. בעיריית חיפה חוששים שאם פרויקט הנמל החדש יתייקר משמעותית, האוצר יסגור את הברז ונמל אשדוד ירוץ לבדו קדימה. יונה יהב, שרואה בנמל עוגן כלכלי של העיר ושל הצפון כולו, לא מוכן לתת לזה לקרות.
יהב לא לבד. דומה שהמערכת כולה מתגייסת למאמץ להסיר מדרכו של הנמל החיפאי מכשולים ירוקים טורדניים. בימים אלה מסתובב בין משרדי הממשלה נוסח של החלטת ממשלה שגובשה במשרדי האוצר והתחבורה. כשאנשי המשרד להגנת הסביבה קיבלו לידיהם את הנוסח, הם נדהמו. יש שם סעיף שקובע שכל דרישה תכנונית שעלותה מעל 20 מיליון שקל תובא בפני צוות מיוחד בראשות מנכ"ל משרד רה"מ, שיוסמך לפסול אותה. זהו לא מסלול עוקף סביבה, זה מסלול דורס סביבה. במשרד להגנת הסביבה, אגב, טוענים שמדובר בסעיף לא חוקי, שכן הוא מהווה התערבות בוטה בעבודת מוסדות התכנון.
בינתיים, כאמור, חברת נמלי ישראל הצטיידה בשחקן חיזוק בעל רזומה בינלאומי מרשים, אלא שדורג' ואנשיו התבקשו לבחון רק חלופה אחת - כריית החול מהמפרץ. דורג' עצמו סבור שבצדק: "הבאת חול ממרחק היא צעד לא מקובל בפרויקטים כאלה", הוא אומר, "התפקיד שלנו הוא לבדוק אם לחפירה יהיו השפעות בלתי הפיכות על המפרץ, ולזה כמובן לא ניתן לקרות. בהנחה שלא יהיו כאלה, ניצור מערכת של התראות שעוצרת את העבודה בכל פעם שנוצרת פגיעה מוגזמת בסביבה". מהכימיקלים הקבורים בקרקעית הוא לא מודאג, אבל מבטיח ש"נבדוק את זה".
"מי אמר שחייבים לקחת את החול ממפרץ חיפה?", אומרת גלית כהן, סמנכ"לית לתכנון ומדיניות במשרד להגנת הסביבה, "אנחנו מבקשים לבחון את החלופות ולבחור את המתאימה ביותר, ואם יהיה פער כספי, אז שישלמו את ההפרש. מדובר בפרויקט של מיליארדים, אבל להוציא פרומיל מהתקציב לתסקיר השוואתי זה כבר יותר מדי. הרי בסך הכל מדובר בבריאות הציבור, אז למה לשלם ?".
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם