בין הסדר הישן לחדש
אישור חוקי המימון והדחייה של החוקים החברתיים משרטטים את גבולות המאבק: מצד אחד מבקשי הכלכלה כמשרתת האזרחים ומהצד השני - אלו שמבקשים לקדש את כוחה החונק של הממשלה
פתיחת מושב החורף לוותה ביוזמת הארגונים החברתיים לקדם חקיקה חברתית, כזאת שתשלים את החסרים של טרכטנברג. כבר בשבוע הראשון של הכנסת, הקואליציה בחרה לדחות שורה של בתחום הדיור, ביניהם: חוקים לסיוע במשכנתאות, קידום דיור בר השגה, פיקוח על מחירי השכירות ועוד.
לצד חוקי הדיור, דחתה הכנסת את חוק יסוד זכויות חברתיות, שמנסה לעגן את זכויות הרווחה, החינוך והדיור כזכויות בסיס. זאת, למרות תמיכה של חברי קואליציה, ובראשם יושב ראש הכנסת, רובי ריבלין.
בשבוע השני של מושב החורף פינה הנושא החברתי מקום לסדר היום להגבלת חופש הביטוי וההתארגנות והחלשת החברה האזרחית, בית המשפט העליון והתקשורת.
אני מניח שזה יישמע נאיבי, אבל העובדה שסדר היום של הכנסת חזר, כמעט לחלוטין, ל"גבולות ה-13 ביולי" הפתיעה לא מעט אנשים. הממשלה סערה מסביב לאישור הגבלת המימון לארגונים חברתיים, וחוקי מינויי השופטים. נראה כי חוקים אלו זכו לטיפול מיוחד - חקיקת בזק ודיונים מהירים על מנת לקדם את תהליך החקיקה.
כמעט ולא שמענו על דחיית שורת חוקים חברתיים, בנושא תעסוקה, שנדחקו לשולי ישיבת ועדת השרים לחקיקה. את החקיקה החברתית הממשלה בוחרת לעכב ולדחות על הסף,
אישור חוקי המימון, שנבלמו במושב הכנסת הקודם, יחד עם הדחייה השיטתית של החוקים החברתיים, מעל 20 במספר מאז פתיחת המושב, משרטטים באופן חד, מדויק וכואב את גבולות המאבק: מצד אחד מבקשי סדר היום החדש, זה שמבקש להפוך את הכלכלה למשרתת האזרחים, לשקם תשתיות ציבוריות, לטובת כלל האוכלוסיה ולתת קול למי שקולו לא נשמע. אם תרצו, הישראלים החדשים.
מצד שני, מי שמבקשים לייצר סדר יום המקדש את השמרנות, הסטטוס קוו ואת הכוח החונק של הממשלה, תוך החלשה והשתקה מתמדת של כל קול ביקורתי.
החלוקה בין המחנות איננה חלוקה קלאסית של ימין- שמאל. מבקשי החירות והכלכלה החברתית אינם שייכים כולם למחנה השמאל הפוליטי הישראלי, ולהיפך.
לארגונים החברתיים יש תפקיד מיוחד בקידום סדר היום. לארגונים הללו קידום סדר יום חברתי, משותף ודמוקרטי, הוא מלאכת חיים, שהחלה הרבה לפני הקיץ האחרון ותמשיך גם אחריו. במובן זה, הפגיעה השיטתית שמקדמים חוקי המימון, הם כריתת הענפים, ואף השורשים, של הישראלים החדשים, מבקשי הניו דיל הישראלי.
קשה להעלות על הדעת שמדובר בנקמה שיטתית במי שמובילים שינוי, לטובת האינטרס הציבורי הרחב. כך או כך, חוקי המימון, שפוגעים אנושות בארגוני נשים, סביבה, שלום, דיור, זכויות אדם ועוד, הם כאילו שיפגעו בתשתית התנועה לשינוי החברתי.
פעיל סביבתי-חברתי ותיק כתב בפייסבוק שהפוליטיקאים "יזכו", באם יאושרו החוקים, למאות אנשים ערכיים וכריזמטים, שייכנסו ויטלטלו את הפוליטיקה הישראלית. נקווה שגם זה יקרה, אבל ללא חוקי סתימת הפיות, שאינם לכבודנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם