הערוגה של ענת קם
איש מבין אלו שהסיתו את ענת קם לבגוד במדינתה לא ישב עמה על ספסל הנאשמים. דמיינו מה היה קורה אם היה מדובר בחייל חובש כיפה. רמז: כל הימין היה מואשם במשהו
ראוי שניזכר עד היכן נברו בעברו של יגאל עמיר, אוניברסיטת בר אילן הותקפה מכל עבר והיה מי שכינה אותה אז "אוניברסיטת טהרן". חקרו את רבניו, חבריו וכל מי שהיה קשור אליו בזמן מן הזמנים. הימין כולו הושב על כיסא הנאשמים (ויש כאלו שעדיין יושבים שם, מדי שנה בשנה).
אבל אצל קם - שתיקה. כאילו סתם, עלמה צעירה הנכנסת ללשכתו של אלוף הפיקוד, מחליטה לאסוף מסמכים, להעתיקם ולהעבירם לעיתונאי מעיתון שקרבתו לשמאל הישראלי היא רק שמביטים שמאלה עם טלסקופ.
זהו שלא. אין מדובר במשובת נעורים, במעידה. מדובר בתוצר של תעמולה אידאולוגית. מבחינה מסוימת ענת קם היא קורבן של ארגוני השמאל שהעוינות שלהם למדינת ישראל, לחיילי צה"ל ולכל מה שמריח ציונות, חצתה זה מכבר את כל הקווים האדומים. דוח גולדסטון, הלשנה על מפקדי וחיילי צה"ל בעולם, קריאות לחרם ועוד ועוד. כשהכל עטוף באידאולוגיה מטפטפת ארס.
מי שעבר על העיתון של אורי בלאו בשבת האחרונה, לא הופתע לקרוא מאמר עם שיר הלל מלא רחמים לרוצח של החייל ארז שמואל הי"ד. זה שהרוצח האני ג'אבר שחט אותו וחורר אותו מכל זווית אפשרית.
הכותב גדעון לוי הוא רק אחד. לצדו מכהנים כמה "חובבי ציון" כמו עמירה הס ואחרים שמצדיקים כל רצח ותועבה של אויבנו. מאשימים את מדינת ישראל, צה"ל ומנהיגי המדינה בתועבות נוראיות. הם עושים זאת בעיתונות, באקדמיה, בהרצאות ובהפגנות תחת דגלי אש"ף.
הרעל הזה מפעפע דווקא אצל צעירים
אך גורלה של ענת קם היה אחר. היא הוכנסה לפני ולפנים. ברצונה או על כורחה היא שירתה אצל אלוף הפיקוד של "השטחים הכבושים", היכן שבוצעו מבחינת מחנכיה פשעי מלחמה. כמו אנשי שמאל אחרים היא יכלה למלא את תפקידה בנאמנות, ולאחר צאתה לאזרחות לממש את האידאולוגיה שלה.
אבל קם בחרה ללכת צעד נוסף. יש להעריך שזה היה חדור באידאולוגיה של מי שחושבת, שהיא מצילה את העולם, את המדינה ואת השד יודע מה. פעולה כזו לא עושים סתם. אלפי מסמכים לא נאספים כלאחר יד. יש מניע, יש תכנון ויש מטרה.
המערכת המשפטית וזו הציבורית בוחרות להתעלם מהערוגה המסוכנת הזאת. כשהיה חשש שאיזה חייל מתנחל הדליף מידע על הכנות להרס מאחזים, הורה מפקד האוגדה למדר את חובשי הכיפות. ואילו כאן, כשמדובר בשליחת חפרפרות ללבה של מערכת הביטחון, מעדיפים לאבד פרופורציות ולהתעסק בכמה כותבי גרפיטי המכונים בשרלטנות מגוחכת: "טרור התג מחיר".