ראש עיריית פריז: הימין הקיצוני בצרפת מסוכן
לרגל הגעתו לביקור בישראל, מסמן ברטראן דלנואה את האיום על הקהילה היהודית בארצו. "האנטישמיות נובעת מההתערערות של הערכים"
דלנואה (61), יליד תוניסיה, הוא מדינאי חריג בנוף הפוליטי בצרפת. הוא הסוציאליסט הראשון שעומד בראש העיר של פריז, והוא משמש בתפקיד כבר יותר מעשר שנים ומתכוון לפרוש בבחירות הבאות בעוד שלוש שנים.
דלנואה הוא גם האישיות הפוליטית הבכירה הראשונה בצרפת ש"יצאה מן הארון". הוא חשף בפומבי את נטייתו המינית במהלך ראיון שהעניק בשנת 1998. החשיפה הזו לא הפריעה לו, כאמור, להיבחר אחר כך לתפקיד ראש העירייה. הוא אינו משתתף בפעילות הקהילה הגאה, אולם לא היסס לצעוד בראש מצעד הגאווה של פריז.
במהלך "הלילה הלבן" ב-5 באוקטובר 2002, כשפתח את אולם הנשפים המפואר של היכל העירייה בפני אלפי אזרחים חוגגים, הוא נדקר בסכין בבטנו על ידי מובטל בשם עזדין ברקאן, שטען כי הוא "שונא את הפוליטיקאים ובמיוחד את ההומסקסואלים".
למרות קרבתו לאגף השמאלי של מפלגתו, דלנואה הפגין תמיד קרבה לישראל ולציבור היהודי, תוך איזון מתמיד לצד הרשות הפלסטינית. הוא היה בין אלה שיצאו בתוקף נגד ניסיונות החרם על מוצרים ישראליים. הוא גם חנך בפריז את "טיילת בן גוריון" שעלתה לו (ולשלטים שחודשו שם כמה פעמים) במחאות עזות, ולפעמים אלימות, של גורמים אנטי-ישראליים.
ברטראן דלנואה, האם העובדה שמרין לה פן, מנהיגת מפלגת הימין הקיצוני, זוכה לתמיכה רבה בסקרים, מאיימת על צרפת? מה דעתך על הפגישה שקיים איתה שגריר ישראל באו"ם רון פרושאור?
"מרין לה פן מייצגת תנועה לאומנית המעוגנת זה זמן רב בחיים הפוליטיים הצרפתיים. המפלגה שלה בעלת אופי גזעני ואנטישמי גלוי. היא נהנית, כמובן, מהתערערות הערכים שאופיינית לכל תקופת משבר. כן, כמובן, מדובר בסכנה".
האם מצבן הנוכחי של מהפכות "האביב הערבי" צריך להדאיג את ישראל?
"אינני חושב כך. אני יכול להבין את הדאגה המוצדקת שיכולות לעורר כמה תנועות איסלאמיסטיות, אבל לא צריך לפחד מהחופש. לישראל צריך להיות עניין בדמוקרטיזציה של המדינות הערביות כי הדמוקרטים
היית מאלה שניהלו מאבק עיקש למען שחרורו של גלעד שליט. מהי תחושתך אחרי השחרור?
"חשתי הקלה עצומה. זה היה רגע גדול של אושר לראות אותו חוזר לחופש ולחיים. תהיה לי הזדמנות לומר זאת לאביו, שאותו אפגוש במהלך ביקורי בישראל ושהאומץ שלו במשך חמש השנים הארוכות האלה הרשים אותי מאוד. יחד עם זאת, אני יודע היטב מהו המחיר שצריך היה לשלם עבור ההסכם הזה. אני חש הזדהות מיוחדת עם כל קורבנות הטרור".
אחרי שחנכת, בנוכחות הנשיא שמעון פרס, את "טיילת דוד בן-גוריון" בפריז, ספגת ביקורת חריפה מצד פרו-פלסטינים ואנטי-ישראלים. היה כדאי?
"כאשר רשמתי את שמו של דוד בן-גוריון על מפת פריז, רציתי פשוט להצדיע לזה שאפשר למדינתכם להתקיים, שאפשר את תחייתה אחרי דורות רבים של רדיפות, שאפשר את קיומה של מדינה שבה ליהודים יש הזכות והחובה להגן על עצמם. זה לא מונע ממני להיות מחויב לכבודם של הפלסטינים, בדיוק להפך. הסכסוך הזה שאיש אינו יכול לנצח בו לא יסתיים אלא בצורה אחת: על ידי הכרה הדדית בריבונויות לגיטימיות ועל ידי הקמתה, לצדה של ישראל, של מדינה פלסטינית ריבונית ובת-קיימא".
מה אתה רואה כתרומתך להתפתחותה של פריז?
"מדובר בפעולה קולקטיבית שנעשית מזה עשר שנים ושאיפשרה לפריז לזכות מחדש במאה אלף תושבים, לאחר שאיבדנו מאה ושבעים אלף ב-15 השנים הקודמות. חידשנו רובעים רבים, במיוחד במזרחה של עיר הבירה, גיוונו את סוגי התחבורה הציבורית: טראמווי, "וליב", האופניים להשכרה חופשית, שנתנו השראה לידידי רון חולדאי בתל-אביב, ובקרוב יהיה גם "אוטוליב", מכוניות חשמליות לשימוש חופשי. אנחנו מחזירים את החיים לגדות נהר הסינה. עד שאסיים את תפקידי בראש העיר ב-2014, נממן את העמדתן להשכרה במחיר זול של של 70 אלף יחידות דיור, כדי לאפשר גיוון חברתי, גיוון של תרבויות וגיוון של דורות. נפתחנו לערים השכנות כשהנחנו יסוד לתרבות של "מטרופולין פריזאית" (תכנית "פריז הגדולה" שתאחד את פריז עם פרבריה. ג.ק.). אתה רואה כמה שהכל חי כאן. פריז משתנה מהר מאד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם