
יום הבוחר
גם במקרה של עליית האחים המוסלמים לשלטון, למצרים אין עניין ואין יכולת אסטרטגית להיכנס למלחמה עם ישראל. אין לה סיכוי לנצח בעימות כזה
הנעשה במצרים מתורגם בעיניים ישראליות לאיום אסטרטגי, וזה מוליך לאווירה ציבורית היסטרית. בימים האחרונים נצפו בטלוויזיה האחים המוסלמים כשהם כותבים מסרים מאיימים בעברית עילגת, ואף הוקרנה תמונתו של תמהוני עטוי זקן המבטיח מלחמת קודש נגד הציונים.
מפלס הלחץ העולה, בצירוף הידיעות על התחזקות הכוחות האיסלאמיים בתוניסיה ובמרוקו, מביא נבחרי ציבור ובכירים למיניהם להתחרות זה בזה בנבואות הזעם: האחד צופה מהפכה מוסלמית במצרים, והשני קובע שעל ישראל להתכונן למלחמה בחזית הדרומית.
זוהי תופעה מוכרת. שינויים משמעותיים בסביבה שאליה התרגלנו מפורשים כאיום על היציבות, וזה נתפס כסכנה קיומית. האינסטינקט המיידי הוא להתכונן לגרוע מכל. אלא שבקביעת אסטרטגיה מדינית - שיקולים מפוכחים וקריאה נכונה של המציאות צריכים לעמוד ביסוד קבלת ההחלטות, ולא תחושות בטן.
מצרים, גם בשליטת האחים המוסלמים, אינה יכולה לאיים אסטרטגית על ישראל. בכוחה להשפיע על קצב זרימת אמצעי הלחימה לעזה ולשלוט באופן עקיף במפלס הטרור אולם לא מעבר לכך למצרים אין עניין ואין יכולת להיכנס למלחמה עם ישראל. כל מי שיעלו לשלטון בעקבות הבחירות היום יודעים היטב שאין לארצם סיכוי לנצח בעימות כזה.
זאת ועוד, עליית גורמים שאינם לרוחו של המערב היא בשורה רעה לכלכלת המדינות הערביות. דירוג אשראי גבוה לא ניתן למדינות שבהן שולטות ממשלות המבקשות
אנשי העסקים באותן המדינות נוטים להפנות את נכסיהם וכספם למקומות שבהם שולטים החוק המודרני וההיגיון הכלכלי. מצרים הייתה במצב קשה עוד בתקופת מובארק, ומאז נפילתו הכלכלה רק הידרדרה. תהליך השיקום, שהיה אמור לקחת 15 שנה, יתארך לשלושה עשורים, במקרה הטוב, תחת שלטון איסלאמי קיצוני.
אסטרטגיה נבונה תביא לכך שגם במקרה של עליית האחים המוסלמים לשלטון, ההשפעה עלינו תהיה שולית. על ישראל לכבד כל בחירה דמוקרטית של העם המצרי, ואף להצהיר על כך בפומבי. יש להיות ערניים ולחזק את המערך הביטחוני לאורך הגבול המצרי, אולם צריך להימנע מהיסחפות למערבולת של הצהרות מסוכנות.
מצרים, כמו מדינות ערב האחרות, עתידה לשקוע בשנים הקרובות בדיון פנימי. רובם המכריע של אזרחיה יעסוק בעתיד ארצם ובקשיי היומיום. עלינו להימנע מהסטת השיח הפוליטי לכיווננו.
שעתה של מצרים שאחרי מובארק מגיעה היום. האם זו תהיה ארצם של האחים המוסלמים או דווקא של ואאל גנאים, איש גוגל שהצית את המהומות? העם המצרי מיואש, ובצדק. טרם קמה לו מנהיגות המסוגלת לאחד את הפלגים השונים ולהצעיד את מצרים קדימה. ספק אם גם הבחירות הנוכחיות יביאו את הבשורה.
הכותב, יליד אלכסנדריה, שימש יועצו המדיני של אריאל שרון וראש הנציגות הישראלית בקטאר