מס השפתיים של שטייניץ

במקום הכרזות סרק על קיצוץ נוסף בתקציב 2012, מומלץ ששר האוצר ינצל את תקבולי המסים של ועדת טרכטנברג לצמצום הגירעון

יהודה שרוני | 29/11/2011 13:21

תגיות: גירעון,יובל שטייניץ,ועדת טרכטנברג

בימים האחרונים בוקעים מן האוצר קולות בדבר הצורך בקיצוץ נוסף בתקציב המדינה ל-2012. נזכיר שמדובר בחלקו השני של התקציב הדו-שנתי (ל-2012-2011), שפריסתו לשנתיים נועדה במקור לספק ודאות משקית ולנטל את הלחצים הפוליטיים שהופעלו בעבר.

הסיבות לקיצוץ הן צפויות: החשש שהמשבר בגוש היורו יפגע ביצוא ויביא להאטה בצמיחה, מה שיוביל לירידה בגביית המסים (במיוחד מסי הנדל"ן), שכבר מורגשת מהמחצית השנייה של 2011. באוצר כבר מודים שהגירעון בתקציב המדינה ל-2012 לא ירד לשני אחוזי תוצר כפי שתוכנן בסוף 2010. יהיה זה בהחלט הישג אם הגירעון יישאר על שלושה אחוזים, ואולם הוא צפוי להיות גבוה יותר. הקיצוץ בתקציב 2012 נועד אם כן לכסות את הבור שנפער מההאטה בגביית המסים.

האם הקיצוץ בתקציב הוא אכן הפתרון הרצוי? קיצוץ תקציבי יפגע לא רק בביטחון אלא גם בבריאות, בתחבורה ובמשרד השיכון. מדובר במשרדים חברתיים לא פחות ממשרד החינוך או הרווחה. האם לא מן הראוי שקודם לקיצוץ המתוכנן ייבחנו חלופות אחרות?

שינוי המיסוי או קיצוץ בתקציב הבריאות - מה עדיף?

אחת החלופות היא מקור תקציבי זמין שלא יפגע בתפקוד ממשרדי הממשלה. עודף שייווצר מעצירת הרפורמה במס הכנסה והעלאת מס החברות כפי שהומלץ בדוח טרכטנברג. הוועדה ייעדה את השימוש בכספים שהיקפם שישה מיליארד שקלים לקידום "הצדק החברתי".

כך לדוגמה ממליצה הוועדה שמיליארד שקלים מתוכם ישמשו כנקודה נוספת לזיכוי ממס עבור הגבר

העובד. 1.5 מיליארד שקלים מיועדים להפחתת מכסים, ו-1.5 מיליארד שקלים נוספים לביטול העלאת הבלו על הדלק.

עם כל הכבוד למחאה החברתית, מה עדיף: הפחתה של 1.5 מיליארד שקל במסי היבוא על מוצרי אלקטרוניקה או קיצוץ נוסף בתקציב הבריאות? נקודת זיכוי נוספת לגבר העובד שתעלה מיליארד שקל או קיצוץ בתקציב משרד השיכון?

שטייניץ מודה: ועדת טרכטנברג מיותרת

שר האוצר יובל שטייניץ מכיר היטב את הנתונים. הוא מבין שקיצוץ תקציבי נוסף יתקע מסמר נוסף בארון הקבורה של מה שהתיימר להיות הפטנט העולמי ששמו תקציב דו-שנתי.

בשיחות עם מקורביו הוא מודה שוועדת טרכטנברג שהוקמה מאילוצים פוליטיים מיותרת. לדבריו, כשר אוצר הוא פעל לא פחות טוב ממנה לקידום צורכי החברה בישראל. אלא ששטייניץ כבול בין האמת הכלכלית שלו לאילוצים פוליטיים.

בשלב זה הוא עדיין משלם מס שפתיים לדוח הוועדה, הכולל משנה כלכלית שהוא אינו מאמין בה. שטייניץ אינו יכול לצאת פומבית נגד טרכטנברג. ראש הממשלה בנימין נתניהו שמינה אותו התחייב למלא את המלצותיו, והוא בשלב זה תומך עדיין בהמלצות.

דוח טרכנטנברג של סוף נובמבר שונה לחלוטין מזה שהוגש ערב ראש השנה בספטמבר. אז במקום לטרטר את המערכת הפוליטית, מן הראוי לקחת את ששת מיליארד השקלים שנועדו לרווחה חברתית ולצמצם באמצעותם את הגירעון התקציבי.