גם גברים חשופים לפגיעה
אסור להתייחס לאלימות במשפחה כמשהו מגדרי ולקבל את תלונות האישה כאמת מוחלטת. גברים שמואשמים באלימות על לא עוול בכפם הם קורבנות באותה המידה
תופעת האלימות במשפחה היא תופעה "שוויונית", לא מפלה, ופוגעת בכל השכבות באוכלוסייה: בעניים ובעשירים, בוותיקים ובעולים, באשכנזיים ובמזרחיים. אבל לא כולם הפנימו שנשים הן לא הקורבנות היחידים של האלימות, ומבין קורבנות האלימות נכללים ילדים, קשישים וגברים.
באשר לאופי הקורבנות, הרי גם כאן התמונה מורכבת. לעתים מדובר באלימות פיזית קשה, אונס, ולפעמים האלימות מלווה בהתעללות רגשית, השפלה ועלבונות. לא פעם הקורבנות סובלים מתלות כלכלית ומאובדן של חירויות בסיסיות. הסיפורים הקשים הם מסמרי שיער, וגם המקרים ה"קלים" קשים מאוד.
אולם האלימות במשפחה גובה מחיר כבד לא רק מקורבנותיה הישירים. כמו במלחמה גרעינית, בנוסף לקורבנות של הפגיעה עצמה ישנה גם קורבנוּת עקיפה' קורבנוּת הנשורת בה הגברים הם אלו שנאלצים להתמודד עם תלונות שווא.
מבקשים את זכותם ואת חובתם – להיות אבות
לקח הרבה זמן עד שההכרה הכה חשובה בצורך להגן על האישה מפני הגבר האלים חלחלה אל התודעה הציבורית ואל רשויות אכיפת החוק ומצאה את ביטויה במדיניות ממשית בשטח.
אולם בנוסף לשינוי מחשבתי, נוצר גם עיוורון. העיוורון מתבטא בכך שאנחנו לא רואים את הגבר. לא מדובר על הגבר המכה והפוגע, אלא על הגבר הנפגע והקורבן. גבר שלא היכה את אשתו, שלא פגע בילדיו. יש גם כאלה. אבל אנחנו לא רואים אותם. אנחנו עיוורים לחפות שלהם.
העיוורון שלנו והעיוורון של מערכת אכיפת החוק הופך גברים חפים מפשע לקורבנות. גברים אלה מורחקים מהבית ומאבדים חזקה על הילדים. גברים אלה והילדים שלהם הנם קורבנות אלימות במשפחה. הם קורבנות של נטייה להעדפת
האישה בגלל היותה אישה ולא בגלל היותה קורבן.
השבוע הקשבתי לאבות שזועקים לעזרה. רובם איבדו הכל: משפחה, רכוש ותחושת כבוד. עולמם סובב סביב הרצון שלהם לראות את ילדיהם. הם לא מבקשים הרבה. הם מבקשים שוויון. הם מבקשים להיות חלק מחיי ילדיהם. הם מבקשים את זכותם ואת חובתם – להיות אבות.
זעקתם נגעה ללבי. הגיע הזמן להפסיק להעדיף קורבנות על בסיס מגדרי. כל בני אדם נוצרו שווים. גם הקורבנות שווים. אנחנו חייבים לפקוח את עינינו ולפתוח את לבנו. משהו חייב להשתנות בחשיבה שלנו. שינוי בשיח הציבורי יכול להיות הצעד הראשון, ולכן במקום לדבר על קורבנות נשית יש לדבר על קורבנות אנושית, שכוללת נשים וגברים כאחד.
הכותבת היא קרימינולוגית חברתית-שיקומית ופרופילאית, מרצה לקרימינולוגיה במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ובמכללה האקדמית צפת
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם