הגיע הזמן לעונש מוות

אין כפרה למעשה רצח שנעשה בכוונת תחילה חוץ ממוות. ודאי שיש להשתמש בעונש זה כאשר הרצח הוא חלק מאידיאולוגיה שטנית שמצדדת ברצח יהודי רק בגלל דתו

איתמר בן גביר | 29/11/2011 13:44 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כשהסתכלתי על הפרצוף המחייך של חלאת האדם אמג'ד עוואד, שרצח את התינוקת הדס פוגל ובני משפחתה, נשברתי. עוואד לא חייך סתם. גם הוא ידע בדיוק כמוני שבית המשפט הצבאי, בעקבות הנחייה של היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין, לא יגזור עליו דין מוות – עונש שקיים בחוק הצבאי

הרוצח המתועב הזה יודע שבשנים הקרובות יבלה באחד מבתי הכלא ("ההילטונים") הקיימים במדינת ישראל לאנשים מסוגו, יקבל ארוחות כיד המלך וביקורים של אנשי הצלב האדום שיגיעו לבדוק את שלומו של האסיר הנערץ.

בכלא יהיו לו מגוון אפשריות ללמוד, לעשות פעילויות גופניות שונות, לשוחח וליצור קשר עם העולם. שהרי סוד גלוי הוא
שבניגוד לכל האסירים הפליליים, שלטונות שב"ס מעלימים עין מהפיקוח על המחבלים ולא עושים די כדי למנוע מהם לשאת טלפונים סלולריים, להתראיין בתקשורת, להעלות בלוגים ותמונות לפייסבוק (וכל זה כמובן בניגוד לפקודות שירות בתי הסוהר).

יהיה לו גם רופא צמוד על כל כאב בטן או כאב ראש שלא יבוא ואם יהיה מצוברח הוא יוכל ליהנות משירותי העובדים הסוציאליים שנמצאים בכלא על מנת "לשקם את האסיר" ודואגים "להרים לו את המורל".
גיבורים על תינוקות

מחוץ לכלא אלפי נערים ונערות יהפכו בעזרתה האדיבה של הרשות הפלסטינית - שאנו כל כך מבקשים לשאת ולתת איתה בענייני שלום - את המחבל לגיבור תרבות שעשה את שעשה למען "העם הפלסטיני". ואם כל זה לא מספיק, הרי שעוואד יודע שלא יישאר בכלא לנצח. כבר בעסקה הבאה של שחרור המחבלים או בעסקה שלאחריה הוא ילך הביתה שמח ומדושן - רק בישראל.

הגענו אתמול לבית המשפט, ח"כ בן ארי, חבריי ברוך מרזל ובנצי גופשטיין וכותב השורות, כדי להסתכל לפני הרשע בעיניים וכדי להשמיע את הצעקה שכל כך התבקשה במקרה המזעזע הזה.

קשה לתפוס ולהבין איך מי שנראה לכאורה אדם, לוקח יחד עם

חלאת אדם נוספת סכין, גונב נשק מבית סמוך ויוצא למסע של טירוף וטובח בבני משפחה אחת רק בגלל שהם יהודים. אחרי שהמחבל כבר יצא מהבית הוא שב אליו רק בגלל שהוא שמע רחש של הדס התינוקת ולא היסס לשחוט אותה. אכן גיבורים על תינוקות.

ואולם הצעקה שלנו היא לא כלפי חלאות האדם - אותם כאמור היה כבר מזמן צריך להעביר לעולם אחר. הצעקה שלנו היא נגד המדיניות הקלוקלת נגד ראש הממשלה נתניהו, נגד שר המשפטים יעקב נאמן ונגד היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין שהתובע הצבאי הודה כי פעל בשליחותו ויישם את ההנחיות שכבוד היועץ המשפטי נתן, דהיינו לא לדרוש עונש מוות.

הרוצחים יודעים על מה לבנות

תורת ישראל מלמדת אותנו: "לא תיקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות, כי מות יומת.... וְלֹא-תַחֲנִיפוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ, כִּי הַדָּם, הוּא יַחֲנִיף אֶת-הָאָרֶץ; וְלָאָרֶץ לֹא-יְכֻפַּר, לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ-בָּהּ, כִּי-אִם, בְּדַם שֹׁפְכו" (במדבר, לה).

אין כפרה למעשה רצח שנעשה בכוונת תחילה אלא רק מוות. ודאי שיש להשתמש בעונש זה כאשר מעשה הרצח הוא חלק מאידיאולוגיה שטנית שמצדדת ברצח יהודי רק בגלל היותו יהודי.

לכך יש להוסיף את דברי המשורר ש"נקמתו של ילד קטן לא ברא השטן", ואולם הרוצחים הארורים הללו יודעים על מה "לבנות" ולמה לקוות: במדינת ישראל לא מיישמים את עונש המוות, ואף אין מאסר עולם לנצח - בטח לא למחבלים שרוצחים על רקע אידיאולוגי. עסקת שליט היא ההוכחה לכך.

לכן הטענות שלנו הם בראש ובראשונה הן נגד המדיניות. כנגד מי שקבע אותה וכנגד מי שנושא באחריות לתוצאות האבסורדיות שלה. באנו לבית המשפט לא רק כדי לצעוק על עוואד אלא למחות כנגד ויינשטיין. לתהות מדוע הוא מכתיב מדיניות כה קלוקלת במיוחד שהוא יודע שברוב המדינות בעולם זה לא היה עובר.

אם חלאת האדם היה רוצח תינוקת בארצות הברית הוא כבר מזמן היה יושב על הכסא החשמלי. המשפט הבינלאומי מתיר הוצאה להורג במקרים מסויימים ורק בישראל מבקשים "להיראות יפה" ולצאת טוב בעיני העולם שאגב, היה מאוד מאוד מבין אותנו אם היינו שולחים את רוצחי משפחת פוגל למקום שבו הם באמת צריכים להיות.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים