אנרגית שמש? הרגולציה מערימה קשיים
יזמי האנרגיה הסולארית ניצבים בפני שורה של שינויים רגולטוריים שמאיימים להפוך את ייצור החשמל הסולארי לעסק לא כדאי: הפחתת התעריפים, ייקור השימוש בקרקע ותשלומי היטל השבחה. היזמים: רשות החשמל טעתה בחישוב העלויות. הרשות: התעריף החדש הביא בחשבון את העלויות הרלוונטיות להקמת פרויקטים
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
האמת היא שהעמידה ביעדי האנרגיה הנקייה שהממשלה הציבה הם, ככל הנראה, הדאגה האחרונה של החברות הסולאריות. שורה של החלטות מדינה מטרידה את היזמים הרבה יותר: הפחתת תעריפים רטרואקטיבית מצד רשות החשמל, החלטות חדשות של מינהל מקרקעי ישראל בנוגע להקצאת הקרקעות למתקנים סולאריים והיטלי השבחה יקרים שהרשויות המקומיות מטילות על הפרויקטים הירוקים.
לטענת היזמים בשוק האנרגיה הסולארית שורת הגזירות הללו - שבחלקן טרם מומשו, אך מוזכרות כחלק מתוכניות עתידיות - יוצרת במקרה הטוב חוסר ודאות, ובמקרה הפחות טוב חוסר כדאיות כלכלית להיכנס לעסקי אנרגיית השמש.
אחת הדוגמאות הבולטות היא החלטתה של רשות החשמל, הרגולטור האחראי לקביעת התעריפים המשולמים ליזמים המפיקים חשמל סולארי, לצאת לשימוע ציבורי כדי לקצץ רטרואקטיבית את התעריפים שניתנים למתקנים סולאריים בינוניים בשיעור חד של 22%. כשהחלטה זו תיכנס לתוקף יפחת התעריף שהיזמים יקבלו מהמדינה מ-1.37 שקלים לקוט"ש ל-1.07 שקלים לקוט"ש.
החלטה זו של הרשות נובעת מהירידה המשמעותית בעלויות הפאנלים הסולאריים והתקנתם בשנתיים הקרובות; ירידה של כ-40%, על-פי חלק מההערכות. מכאן שהתעריפים הגבוהים הם סבסוד לא פרופורציונלי ליזמים שמגיע מכיסו של הציבור.
אך החלטה הזאת מעוררת ויכוחים רבים. גם על האופן שהתקבלה, גם על התחשיב שעומד מאחוריה וגם על התעריפים החדשים שככל הנראה יאושרו. "ברשות החשמל הצהירו שהתעריף יירד ב-
22%, אבל בפועל מדובר בקיצוץ של יותר מ-30%, מסביר בשיחה עם מעריב עסקים עו"ד אורי נוי, ראש מחלקת אנרגיה ותשתיות ושותף בכיר במשרד ארדינסט, בן נתן ושות'. נוי, המייצג כמה חברות חשובות בתחום האנרגיה, כולל חברת החשמל הצרפתית המגלה עניין בשוק המקומי, מבהיר כי בהמשך יפחת התעריף ב-6% נוספים. נוסף לכך, מנגנון ההצמדה שלו צפוי להשתנות כך שיביא להפחתה נוספת.
מעבר למספרים, היזמים טוענים כי התחשיב של הרשות אינו מביא בחשבון את העלות האמיתית של פרויקט סולארי כחול-לבן ואת הקשיים בהוצאתו אל הפועל. "כל בקשה להקמת פרויקט סולארי כוללת סקר שצריך לעשות, ייעוץ משפטי וטכני ושכר אדריכלים להיתרי בנייה. כל אלו לא הובאו בחשבון בתעריפי הרשות , נוי מסביר. הנתונים היבשים מגבים את טענתו: מתחילת ההסדרה של הנושא ברשות החשמל הוגשו בקשות למתקנים סולאריים בהיקף של כ-1,440 מגה-ואט, אך עד היום אושרו כ-300 מגה-ואט בלבד. "המשמעות היא שעל כל בקשה שהתקבלה 4 לא התקבלו", נוי מוסיף.
לטענת גלעד יעבץ, מנכ"ל אנלייט אנרגיה מתחדשת, "ההתנהלות הזאת יוצרת אי-ודאות. אין אופק לתעשייה הזאת וזה פוגע בחברות הקטנות שבחלקן כבר
"רשות החשמל לא עושה את החשבון האמיתי", סבור ג?ון כהן, מנכ"ל ערבה פאוור, "לוקחים שני מרכיבים בלבד מתוך תמונה כוללת - עלות ההרכבה ועלות הפאנלים - ומשני אלו מנסים לחשב את התשואה של המשקיע, אבל זו לא התמונה המלאה". נוסף לעדכון התעריפים, ברשות החשמל מתכננים כמה תיקונים נוספים שיקשו על היזמים. אחד מהם, אם יאושר, יקבע כי מי שמבקש להקים מתקנים סולאריים יתמודד על מכסות הייצור באמצעות מכרז. במילים אחרות - מי שיציע את המחיר הנמוך ביותר יזכה במכסה. "המכרזים הללו ייצרו בעיה מול הבנקים, כי למעשה אתה לא יודע מה יכולת החזר ההשקעה שלך,? מסבירה דורית בנט, מנהלת מינהלת האנרגיות המתחדשות בחבל אילת-אילות.
בחזית אחרת ניצבים היזמים הסולאריים מול מינהל מקרקעי ישראל. בשבועות הקרובים, בתום תקופה ממושכת מאוד של דיונים, של שימועים, של חוות דעת ושל שיחות מסדרון, הנהלת המינהל צפויה לקבל החלטה שתייקר את דמי השימוש בקרקע להקמת מתקנים סולאריים ותקבע קריטריונים מחודשים גם לאופן שהקרקעות במושבים ובקיבוצים מוקצות לאנרגיה סולארית.
המהלך המרכזי של המינהל מתעתד לייקר את דמי השימוש בקרקע למתקנים סולאריים: מ-120 שקל לדונם (הסכום שהשמאי הממשלתי קבע) לכ-7,000 שקל לדונם. במינהל מסבירים כי מדובר בהשבת תגמול ראוי למדינה עבור משאב הקרקע היקר שלה ובעיקר בעשיית סדר בשוק שקצת יצא משליטה.
גורם המעורה בנושא ציין כי "בפועל הקיבוצים והמושבים, בעיקר בדרום, מוכרים לחברות הסולאריות קרקע בהליך פטור ממכרז. החברות הסולאריות מוכנות לשלם אלפי שקלים לדונם תמורת הקרקע הזאת, אז אין שום היגיון שהמדינה תקבל רק 120 שקל לדונם והקיבוצים והמושבים יתעשרו".
בתעשייה הסולארית יש גם מי שתומך במהלך כזה. "זה מוצדק שהמינהל גובה דמי שימוש גבוהים על קרקעות, כך מקובל גם בעולם", אומר תמיר קפלינסקי, מנכ"ל ובעלי חברת SBY המתמחה בהקמת מערכות סולאריות על גגות.
סעיף נוסף בהחלטת המינהל הוא להגביל את גודל החלקה שמוקצית בכל קיבוץ ומושב לטובת התעשייה הסולארית מ-1,200 דונם (הגודל המקסימלי שהתאפשר עד כה) ל-250 דונם , וגם לחייב בתשלום קיבוצים ומושבים המעוניינים להחזיק 26% מהבעלות על התאגיד הסולארי שהם מקימים בשטחם. "הסעיף הזה עשוי להתבטא במיליוני שקלים, לקיבוצים אין את הסכומים האלה", טוען אחד היזמים.
גם הרשויות המקומיות מעוניינות בנתח מהעוגה הסולארית. גזירה חדשה-ישנה שיזמי החברות נאלצים להתמודד עמה היא תשלום היטלי ההשבחה לרשויות. איתן פרנס, יו"ר איגוד החברות הסולאריות, טוען כי מדובר בבעיה שמאיימת להפיל עיסקאות של יצרנים קטנים: "אנשים שהקימו מערכת סולארית על גגות מתמודדים עם דרישות היטל שעשויות להגיע ל-12% מעלות ההקמה. הסכום נע בין עשרות אלפי שקלים למיליוני שקלים, וגם את זה רשות החשמל לא הביאה בחשבון בקביעת התעריפים החדשים", הוא מדגיש. פרנס אף שיגר בשבוע שעבר מכתב לשר הפנים אלי ישי, ובו הוא שוטח את טענותיו ודורש ממנו לפטור את המתקנים הסולאריים מהיטלי ההשבחה.
אז כמה היטל השבחה יזם סולארי צריך לשלם? "אי אפשר לדעת, כל רשות לוקחת מה שנראה לה. זה מדהים כמה הבדלים יש בין הרשויות השונות. כל העניין הזה נתון לפרשנות", בנט מסבירה.
לדוגמה, בחבל אילת-אילות, האזור שהיא פועלת בו ואשר חרת על דגלו את קידום התעשייה הסולארית - בחרו להעניק פרשנות מקלה לסעיף היטלי ההשבחה ולהתייחס לכל הנושא כאל נכס מניב. התוצאה היא תשלום נוסף בארנונה בסכומים נמוכים יחסית. אך יש רשויות שגובות היטלים בסכומים גבוהים מאוד.
אל מול עננת אי-הוודאות הכלכלית שהיזמים פועלים בה, כל הגורמים הרשמיים טוענים כי אנרגיה סולארית חשובה למשק וכי העתיד ירוק. "כולם ממשיכים לומר את זה, אך מרגע שהתגלו מצבורי הגז הטבעי נראה שהפקת אנרגיה סולארית מעניינת פחות את המדינה", אחד היזמים מותח ביקורת.
בנט מסכימה גם היא עם האבחנה הזאת: "משרד התשתיות תומך בתחום האנרגיה הסולארית, אבל לא נשכב על הגדר עבורו. באופן כללי נראה שהמדינה, האוצר וחברת החשמל דחקו את הסולארי כי מצאו כאן גז טבעי. הם אומרים לעצמם, בואו נייצר כמה שפחות אנרגיה סולארית - זה עסק יקר ומצריך הקצאת קרקעות".
אז האם האנרגיה הסולארית היתה רק אופנה חולפת? יעבץ ממאן לחשוב כך. "נכון, אנו חיים בתחושה ששמים רגליים לתעשייה, ושחלק מהרשויות סבורות שככל שהתחום הסולארי יפותח פחות כך יהיה טוב יותר לעת עתה. אבל אני לא מקבל זאת. השוק הזה ינצח, אין לי ספק, זה הכיוון ולשם אנחנו הולכים. רק לכיוון אנרגיה נקייה".
ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "מינהל מקרקעי ישראל מייחס חשיבות רבה לקידום מיזמים לאנרגיות מתחדשות. במועצת מקרקעי ישראל הקרובה תידון הצעה שמטרתה הסדרה של הקצאת קרקעות חקלאיות למיזמים סולאריים עתירי שטח כדי לאפשר קידום מהיר של פרויקטים אלו".
ממשרד התשתיות נמסר כי שר התשתיות עוזי לנדאו נפגש לפני כשבוע עם שר השיכון והבינוי אריאל אטיאס ודן עמו בנושא דמי השימוש בקרקע והקצאתה לפעילות בתחום האנרגיה הסולארית. במהלך הפגישה ביקש השר לנדאו כי הנושא יובא להכרעה מהירה.
נוסף לכך שלח לנדאו מכתב בנושא לשר אטיאס, ובו כתב כי "שינוי המדיניות רטרואקטיבית על-ידי המינהל יוצר בקרב היזמיים הפרטיים חוסר ודאות גדול. לפי נוסח השימוע שהמינהל ערך בנושא המדובר קיימת הרעה ניכרת במדיניות להקצאת הקרקע למתקנים הסולאריים עד כדי עצירת הפרויקטים וסיכון כספי המשקיעים".
ממרכז השלטון המקומי נמסר בנוגע להיטל ההשבחה כי "מתקן סולארי שמותקן לתקופה לכאורה זמנית אך משמעותית של כ-20 שנה אכן משביח את הנכס. מכיוון שבעלי הנכסים זוכים לתשואה גבוהה ומפיקים רווחים כלכליים בעבור המתקנים הסולאריים, ניתן לראות בכך השבחת נכס. כל הכסף המגיע מהיטלי ההשבחה מושקע בפיתוח תשתיות עירוניות ולטובת הציבור.
"נוסף לכך, השלטון המקומי נלחם להגדיל את כמות המגה-ואט למתקנים סולאריים ואף העביר את תהליך התקנת המתקנים הסולאריים למסלול מקוצר. כמו כן, היזמים הסולאריים זוכים להקלות משמעותיות במסי הארנונה".
מרשות החשמל נמסר: "רשות החשמל הביאה בחשבון בבסיס קביעת התעריף את כל העלויות הרלוונטיות להקמת הפרויקט, כולל מסים והיטלים שונים. הרשות לא תאפשר לבצע ניפוח מסים בדמות היתרי השבחה על חשבון ציבור משלמי חשבונות החשמל, ותפעל על מנת למזער את המיסוי הכרוך בהקמה ובהפעלה של מתקנים לרבות היטלי השבחה וארנונה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם