מכתב הגזענות של רון חולדאי

לא עניין ההסתננות כי אם זהותם של המסתננים היא שמטרידה את חולדאי, אם היה מדובר בנורווגים לא היה רואה בהם איום של ממש

שי גולדן | 5/12/2011 5:40 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
צריך לקרוא היטב בין השורות במכתבו של חולדאי לראש הממשלה. צריך לקרוא היטב ולזהות שם הרבה יותר מאשר דאגה (לא בלתי מוצדקת) לעיוות דמוגרפי שהולך ומתפתח מתחת לאפם של הממשל והחברה הישראלית. כשכותב חולדאי, "היום כבר ברור לכל כי הם (המסתננים; ש.ג.) מגיעים לכאן כמהגרי עבודה לכל דבר והם אינם מצויים בסכנה קיומית", הוא מבסס את דבריו על אפס נתונים ואפס עובדות, כי אם על רחשי לב בלבד.

מי שנמלט מאריתריאה או מניגריה לא צריך להירדף על ידי המשטר בארצו כדי שיהיה מוגדר "מצוי בסכנה". מרבית המדינות האפריקאיות ממוקמות בתחתית הרשימה של כל ארגוני זכויות האדם הבינלאומיים בשמירה על הביטחון הכלכלי והאישי של הפרט. בריחה ממשטר רודני, שבו חיו בתנאי עוני מחפירים, חשופים לאלימות מתמדת ולמנהגים חברתיים חשוכים (בוודאי הנשים), אינה עניין בלתי טבעי עבור כל אדם, גם אם אין הוא מבוקש על ידי המשטרה המקומית.

ומכאן שיש לראות בכל פליט אפריקאי המבקש להגיע לישראל - גם אם בדרך לא חוקית - קורבן של חיים אכזריים ומרים, שמעטים מבין תושבי ישראל מסוגלים כלל להבין את נוקשותם וחומרתם. ועוד פרט שנשמט ממכתבו של חולדאי לנתניהו: לפי ההערכות של משרד הפנים ורשות ההגירה, מצויים בישראל כרבע מיליון שוהים בלתי חוקיים. גם אם ההערכה כי כ-80 אלף מהם מצויים בתל אביב (בעיקר בחלקה הדרומי) מדויקת, עדיין אלה מהווים פחות משליש מהשב"חים בשטחה של ישראל.
אם מבקשי העבודה היו שוודים, לא היה רואה בהם ראש העיר איום

נתוני זרם המסתננים מהגבול הדרומי אינם טובים, אולם הם בטלים בשישים לעומת מספרם של השב"חים הירדנים (כ-50 אלף); מספרם של מהגרי העבודה שלא אושרה להם הארכת אשרת שהייה (כ-100 אלף); מספר התיירים שמצויים כאן מעבר לארכת הוויזה שאושרה להם (כ-100 אלף נוספים). בעיית ההגירה והשהייה הבלתי חוקית, אם כך, אינה עניין תל-אביבי, וביחס להיקפה הלאומי (יש לזכור כי רק כ-20 אלף מהשוהים בעיר מוגדרים "בלתי חוקיים") היא בוודאי אינה בעיה מטרידה או יוצאת דופן.

ועדיין בוחר ראש עיריית ת"א לפנות במכתב קשה מאוד  ("שורות אלה נכתבות אליך בלב כבד וכואב", כותב חולדאי ומשתמש במילים "ייאוש", " מצוקה", " זעקה עמוקה" ותושבים ה"מופקרים על ידי מדינתם") לנתניהו. מכתב קשה שהסאבטקסט בו ברור: לא עניין ההגירה הבלתי חוקית מטריד את ראש העיר, כי

אם זהותם של המסתננים. שהרי אם מבקשי העבודה הבלתי חוקיים היו נורווגים או שוודים, לא היה רואה בהם ראש העיר איום של ממש.

אם 100 אלף תיירים אמריקאים היו מוותרים על השיבה לארצם ומחפשים עבודה בתל אביב, לא היה חולדאי מזדעק אל נתניהו בכאב כה גדול. מדינת ישראל היא נווה מדבר כלכלי ודמוקרטי בלב אחד האזורים הגיאו-פוליטיים הבעייתיים ביותר בעולם. העובדה שהמדינה אינה יודעת לנהוג בחמלה כלפי אוכלוסיות חלשות ושכנות המבקשות להיטמע בתוכה בגלל מצבה המצוין, אינה חדשה. העובדה כי ראש עיר בישראל עושה צעד אחד קדימה בחשיפת הסיבה האמיתית לאי-סובלנותה של ישראל לתופעה היא המטרידה.

מטרידה, מכיוון שהסיבה האמיתית היא גזענות. אותה גזענות שממנה סבל עם אחר, נודד, מבקש מפלט ומקלט, לאורך מאות שנים. העם שמתוכו יצא רון חולדאי.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

שי גולדן

צילום: .

בן 40, סגן עורך מעריב

לכל הטורים של שי גולדן

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים