תופעת הפליטים: האם האסימון ירד?
יפה עשה חולדאי שהשמיע סוף כל סוף את קול זעקתם של תושבי דרום תל אביב. עכשיו הגיע תורו של ראש הממשלה נתניהו לפעול
אלא שבמקום לצמיחה זוכה דרום תל אביב לקריסה. בחמש השנים האחרונות הגיעו עשרות אלפי מסתננים, פליטים, מהגרי עבודה, שוהים בלתי חוקיים. מדובר בצונאמי אדיר. חבר מביא חבר. חבורה מביאה חבורה. מאות ביום. אלפים בחודש. מספרים בלתי נתפסים. צריך להיות שם כדי להבין את הנפילה האדירה. חלון הראווה הוא בית הספר רוגוזין. ילדים חמודים. הכל נפלא. יש אפילו אוסקר. וגר צהוב עם לבן, ושחור עם אדום.
אלא שזו הפסאדה. אין שום קשר בין בית הספר המושקע והמיוחצן לבין המציאות העגומה. אלה לא פעילי זכויות האדם שמשלמים את המחיר. הם יודעים רק להטיף. לעודד. לדרוש פתיחת גבולות. להפגין נגד מחנות שהייה למסתננים, כמקובל במדינות מתוקנות. הם רוצים שעוד עשרות אלפים יגיעו, אבל בדיוק לאותו מקום. לא לבית הספר של הילדים שלהם. לא לשכונה שלהם. לא לחדרי המדרגות שלהם. לא לדירה הסמוכה לדירתם.
הכדור אצל נתניהו
הם רוצים עוד ועוד. על חשבון תושבי דרום תל אביב. החלשים הפכו לאנוסים. אצל רובם אין שמץ של גזענות או שנאת זרים, אבל הם אינם מסוגלים לעמוד בעומס. משום שהילדים שלהם צריכים ללמוד עם ילדי המסתננים והזרים שזכאים לחינוך, ורמת הלימודים קורסת. הם נאלצים לגור בבניינים שחדרי המדרגות שלהם מוצפים, ושבדירות השכורות יש עוד ועוד דיירים ואורחים מזדמנים. כך שגם התשתיות קורסות. והם אינם יכולים יותר.
צודק ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, משום שמדובר בבעיה לאומית. לא מקומית ולא עירונית ולא מוניציפלית. וצודקים עוד יותר תושבי דרום תל אביב, שקולם הפך לבלתי נשמע משום שאף אחד לא שם עליהם.
אין להם קשרים בתקשורת. הם אינם "פעילי זכויות אדם" שזוכים לכל במה שרק ירצו ודורשים להציף את ישראל במסתננים,
להיטיב איתם עוד ועוד כדי שחבריהם ישמעו על נפלאות המדינה המערבית היחידה שאין לה גבול עם אפריקה, וגם הם יגיעו בהמוניהם.
זה בדיוק מה שקרה בשנים האחרונות. ההמונים הגיעו משום שאמרו להם שהדרך פנויה, אין מחנות שהייה על הגבול, וכל דכפין מתקבל על תקן פליט שברח מכבשנים. המציאות כמובן שונה לחלוטין.
אלה שמגיעים הם החזקים יותר, שמסוגלים לשלם בין 2,000 ל-3,000 דולר , ורובם מגיעים לכאן כמהגרי עבודה ומצהירים על כך בגלוי. פעילי זכויות המסתננים זכו לניצחון. תושבי דרום תל אביב זכו לקריסה.
יפה עשה חולדאי שהשמיע סוף כל סוף את קול זעקתם של הקורסים. זה אולי קצת מאוחר, אבל עדיף מאוחר. חולדאי התעורר. עכשיו הגיע תורו של בנימין נתניהו. הכדור אצלו. שרק לא יתעורר מאוחר מדי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם