יותר מאלף פסיקות
במשפט קצב הועמדו למבחן ערכים כבדי יסוד במשחק הצדק הישראלי. מערכות המשפט והמשטרה יוצאות מחוזקות מהפרשה הזאת
זהו סיוט שאם יתממש, יהיה לא רק טראגי עבור משפחת קצב, אלא גם הרה אסון עבור השב"ס ומשטרת ישראל, ועלול לקרוע קרע בלתי הפיך באמון הציבור במוסדות האלה ובכשירותם לנהל את עצמם. המשימה מספר אחת של השב"ס, אם כן, מוכרחה להיות מניעה מוחלטת של התסריט הזה בכל אמצעי העומד לרשותם.
אבל עם כל זה, טוב שמשה קצב נכנס לכלא. טוב שתידחה הצעתו של ח"כ נסים זאב לאפשר לנשיא לשעבר לרצות את מעצרו בבית, כשלגופו מוצמד אזיק אלקטרוני. עבירת האונס, אחרי הכל, היא אחת החמורות בספר החוקים הישראלי. מי שהורשע בה אינו יכול לצפות לסעד מבית המשפט, גם אם הוא דמות ציבורית שעברה עינוי דין תקשורתי כמעט חסר תקדים.
העובדה שמשה קצב התענה מרגע שנחשפה הפרשה ואיבד את כל עולמו אינה נתונה במחלוקת. גם שונאיו הגדולים של האיש יהיו הוגנים מספיק לומר שהסבל שהוסב לו גבוה בהרבה מסבלם של נאשמים אחרים בעבירה כזאת ואפילו בגרועות ממנה.
סבלו של קצב אינו מקנה לו "הגנה מן הצדק"
ועדיין סבלו של קצב - וגם בית המשפט העליון קבע זאת בשעת דחיית הערעור - אינו מקנה לו את "ההגנה מן הצדק", מהסיבה שקצב לא הביע חרטה על מעשיו בשום שלב והמשיך להכחיש מכל וכל את המיוחס לו, גם כשבית המשפט הוכיח אותו באותות ובמופתים והציג אותו כשקרן גמור.
האפקט התקשורתי והתודעתי שיתלווה לתמונתו של הנשיא לשעבר הנכנס בשערי בית הסוהר מעשיהו, יועיל למערכת הצדק והמשפט ואכיפת החוק בישראל יותר מאלף פסיקות קודמות ומוצדקות של בית המשפט.
המשפט הזה, שהתנהל בכלי התקשורת לא
פחות - ואולי יותר - משהתנהל בבית המשפט, הוא משפטו האישי של האזרח משה קצב, אבל הרבה יותר מכך משפט ציבורי של ממש, שבו הועמדו למבחן ערכים כבדי יסוד במשחק הצדק הישראלי: שקיפות, הוגנות, שוויון ומידתיות.
נדמה כי מערכת המשפט והמשטרה בישראל יוצאות מחוזקות מהפרשה הזאת. עכשיו רק שהשב"ס יידע לשמור על תפוח האדמה הלוהט הזה ולא יכניס את כל המערכות כולן, כולל דעת הקהל, לסחרור שיטרוף את כל הקלפים.
וכן, זהו יום עצוב מאוד. סמלי, חשוב וכנראה גם היסטורי. אבל בעיקר עצוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם