האטימות של אקוניס
מדבריו של ח"כ אופיר אקוניס על מקארתי אפשר להגיע לשתי מסקנות: או שהוא לא מבין על מה הוא מדבר, או שהוא מבין ופשוט מזלזל ברגשותיה של ארה"ב
ג'וזף מקארתי היה סנאטור רפובליקני מטעם מדינת ויסקונסין שנבחר לסנאט בשנת 1946 ושירת בו עד יום מותו, אחת-עשרה שנים מאוחר יותר. פרסומו הרב נבע מכך שידע לנצל את הפחד ששרר בארה"ב בתחילת המלחמה הקרה מן הקומוניזם הסובייטי שצבר תאוצה במזרח אירופה.
הסנאטור הכריז שאמריקאים רבים בעמדות מפתח בממשל, בצבא ובתעשיית הבידור היו למעשה סוכנים סובייטים מושתלים שמטרתם הייתה קידום אג'נדה קומוניסטית. המושג "מקארתיזם", שמשמעותו ציד מכשפות או רדיפה פוליטית שאין בבסיסה ראיות מוצדקות, הוא תולדה של אותו קמפיין אכזרי בראשות מקארתי.
הסנאטור נישא על גלי הפחד והפופוליזם ובתחילת שנות החמישים סבלו אזרחים אמריקאים רבים מנחת זרועו ושמם צורף לרשימה שחורה שהרחיקה אותם ממקום עבודתם. אולם, אז החל להתעמת עם צבא ארה"ב ועם אנשי תקשורת בכירים, וכך הגביר את המודעות הציבורית לפעולותיו וחשף את אופיו הבעייתי והמפוקפק.
חשיפה זו הובילה לצניחה בפופולריות שלו. לאחר שחבריו בסנאט, בצעד חריג, יזמו החלטה לגינויו בסוף שנת 1954, הוא הוגדר כ"מוקצה" ועד יום מותו התעלמו ממנו רוב אנשי מפלגתו וגם התקשורת הפנתה לו עורף.
הנושא הנ"ל הוא בגדר טאבו בארה"ב, כך שאפילו הרפובליקנים השמרנים ביותר לא מעיזים לדון בו ובוודאי שלא להצדיקו. הם מבינים שלהיות מואשם במקאריתזם זה עלבון גדול ביותר והאשמה כבדה מאוד.
לכן, מפתיע שח"כ אופיר אקוניס, המקורב מאוד לראש הממשלה, ובעל תואר ביחסים בינלאומיים ומדעי המדינה, אינו מבין את העוולה שבמעשיו של מקארתי ואף
העובדה שח"כ אקוניס אמר זאת במהלך דיון על מהותה של הדמוקרטיה הישראלית, תוך שהוא מקדם את חוק מימון העמותות האנטי דמוקרטי שהוא עצמו יזם, מוסיפה נדבך אירוני לפרשה מוזרה ומביכה זו.
טוב שהתעוררה תסיסה אחרי שידור התוכנית בערוץ 10 אשר גרמה לח"כ אקוניס לחזור בו מהאמירה הגורפת שלו ולטעון שרק חלק מדבריו של מקארתי היו נכונים. טוב אף יותר שח"כ אקוניס מגיע מן הספסלים האחוריים בליכוד ועל כן הנזק שדבריו גורמים לישראל מוגבל.
מצד שני, הוא אחד מקבוצת חברי כנסת צעירים ונמרצים אשר הרצון לייצר לעצמם כותרות רב יותר מהרצון לשרת את האינטרסים של מדינת ישראל. הדבר מוביל להערות פוגעניות ומזלזלות מחד וחקיקת חוקים אנטי דמוקרטיים מאידך שעלולים לסכן הן את הדמוקרטיה הישראלית והן את יחסינו עם ארה"ב. אם הדבר יימשך, הילרי קלינטון לא תהיה האחרונה שתביע דאגה לגורלה של הדמוקרטיה בישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם