דוח המבקר: מאז 1990 אף נחל לא שוקם במלואו
גדות הנחלים טופלו, אך שפכים ובוצה עדיין מוזרמים לחלק מנחלי ישראל. דוח המבקר חושף את מצב שיקום הנחלים בארץ
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
בנובמבר 2008 פרסם המשרד "תכנית לאומית לשיקום נחלים" על פיה נדרשת השקעה של כשני מיליארד שקל לשיקום אקולוגי ונופי של נחלי ישראל. קצב ההשקעות בשנים 1998-2010 היה כתשעה מליון שקל. המבקר טוען, כי בקצב ההשקעות הנוכחי - יידרשו עוד מאה שנה כדי לסיים את שיקום הנחלים. כיום מוזרמים ל-31 נחלי הארץ (16 מתוכם זורמים לים התיכון והיתר לירדן ולכנרת) כ-14 מליון מ"ק של שפכים גולמיים וכ-95 מליון קוב של קולחים.
על פי דוח המבקר, העיר הפוגעת ביותר בנחלים היא ירושלים, המזרימה כ-10 מלמ"ק של שפכים גולמיים לנחל קדרון. על פי המבקר, שכיחות גורמי הזיהום הקבועים במגזר הערבי גבוהה וכך נחל אלכסנדר סובל בחלקו העליון מזיהומים שמקורם במט"ש טירה ומחלק מהביוב הגולמי והקולחים של טייבה וקלנסווה, שפכי באקה-ג'ת זורמים לנחל חדרה וגם שפכי ישובים בוואדי ערה מזהמים את נחל חדרה. תקלות ואי חיבור בתים לביוב בג'יסר א-זרקא גורמים לזיהום במורד נחל תנינים.
אשר לזיהום מירושלים הסבירה העירייה כי הביוב אמור היה להיות מטופל במתקן משותף ישראלי פלסטיני במימון ממשלת גרמניה אולם הפלסטינים אינם מוכנים להצטרף למיזם המשותף, וכי רוב הביוב הגולמי הזורם בנחל קידרון מקורו במזרח ירושלים בית לחם ובישובים נוספים באזור.
קיימים עוד גורמי זיהומים חמורים שמקורם באזורים שבאחריות הרשות הפלסטינית. כך, למשל, שפכי הערים שכם וטול כרם זורמים לנחל אלכסנדר, שפכי העיר ג'נין וסביבתה לנחל קישון. קולחי העיר רמאללה מוזרמים לנחל מודיעים ושפכי העיר חברון מוזרמים לנחל הבשור. המבקר קובע כי ללא פתרון לבעיה זו יקשה לשקם את מי הנחלים בישראל וגם איכות מי התהום נפגעת.
אך לא רק שפכי הרשות הפלסטינית מזהמים את הנחלים ואת מי התהום. אחד מגורמי הזיהום של נחלי הארץ הן ברכות הדגים, ששטחן הוא כ-27 אלף דונם. ענף זה משתמש בכ-90 מלמ"ק ומקורותיו העיקריים הם מים מליחים שאינם
המבקר מציין כי המשרד להגנת הסביבה לא התקין תקנות בנוגע לאיכות מי הדגים המותרים להשבה לנחלים וגם לא הנחה את מגדלי הדגים לנקוט אמצעים להעברת הפלט למאגר שיקוע וטיפול בו לפני ההזרמה לנחל.
עוד קובע המבקר כי למרות ששיקום הנחלים הוא אחד הנושאים היחידים שבהם יש למשרד להגנת הסביבה תפקיד יזמי, הוא כמעט אינו יוזם תכנון מתארי של רצועות הנחלים לקביעת שימושי הקרקע המותרים והאסורים בהן. הוא מניח לרשויות הניקוז, אותן הוא מגדיר "סוכנות הביצוע לשיקום הנחלים" ליזום את עיקר הפרויקטים לשיקום על פי שיקוליהן וסדרי העדיפויות שלהן.
המשרד כמעט אינו יוזם פעולות של צבירת ידע, הכשרה והתמקצעות של רשויות הניקוז בתחום הסביבתי. הוא אינו יוזם מהלכים שיעודדו הסדרה אקולוגית של נחלים למניעת פגיעה בבתי הגידול והוא לא התמודד עם סוגיית המימון והניהול של התחזוקה בקטעי נחל ששוקמו. בהעדר תחזוקה נאותה - הוצאות שהוצאו למשל בשיפור איכות מי נחל הקישון ונחל הירקון ובפיתוח גדות נחל אלכסנדר - עלולות לרדת לטמיון.
על פי הדוח, המשרד להגנת הסביבה הסמיך את רשויות הניקוז לשמש גם כרשויות נחל המופקדות על שיקום הנחלים אך לא תמיד שיקוליהם היו סביבתיים. המשרד כמעט לא הקים רשויות נחל שיכלו למלא את התפקיד הסביבתי בצורה טובה יותר.
עוד קובע המבקר, כי המשרד לא קידם את מדיניותו שלו בנושא: שיקום נחלים משמעותו בראש ובראשונה שיקום המים והשבת בתי הגידול, אך המשרד העדיף לקדם פרויקטים מידיים כמו פארקים על גדות הנחלים. "כל עוד מוזרמים שפכים למי הנחלים - השיקום רחוק מהשלמתו", קבע. גם הזרמת מי קולחים לנחלים (מים שעברו טיהור) מסכנת שיקום בר קיימא שלהם.
לבסוף מציין המבקר כי המשרד גם אינו דואג לאכיפת החוק למניעת זיהום הנחלים. עשרות עד מאות מקרים של זיהומי מים נרשמים מדי שנה אך משנת 1999 עד סוף 2008 הוצאו 81 צווים לתיקון המעוות - ששה עד שבעה צווים בשנה. בשל המחסור בכח אדם יש לשקול לאחד את מנגנוני האכיפה של רשות המים של המשרד להגנת הסביבה.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה פועל מזה כשני עשורים בנושא שיקום נחלי ישראל, נוכח חשיבותו ותרומתו המכרעת לאיכות הסביבה בישראל. בשנים האחרונות, הפך שיקום הנחלים לאחד מהיעדים המרכזיים של המשרד ולמטרה זו הוקצו משאבים רבים. כך למשל: המשרד להגנת הסביבה הקציב לאחרונה 25 מיליון שקל לשיקום נחלים בכל הארץ, המשרד מוביל הקמת שרשרת פארקים מטרופולינים לאורך הנחלים בתקציב כולל של מאות מיליוני שקלים, ביניהם: פארק הקישון, איילון, באר שבע ועוד. בנוסף, הוביל המשרד לשינוי חוק המים, חקיקה אשר תגדיל את אספקת והזרמת המים לנחלים ל- 50 מליון מ"ק לשנה.
"יש לציין, כי בניגוד להתרשמות מבקר המדינה כי המשרד אינו יוזם הכנת תוכניות לנחלים, המשרד להגנת הסביבה יוזם ומקדם לאורך שנים תוכניות מתאר ותוכניות אב לנחלים וסביבתם בהשקעה כוללת של מיליוני שקלים, ביניהם: תמ"א 34ב' (מים וניקוז), תמ"א 35 בכל הנוגע לניהול נחלים ושמירת רצועות הנחלים, מסמך מדיניות בתחום שיקום נחלים עירוניים ועוד. יש להדגיש, כי בעקבות מדיניות אכיפה מוגברת בה נוקט המשרד להגנת הסביבה הופחתו ב- 50% רמות המזהמים במימי הנחלים ביחס לשנות התשעים.
"המשרד להגנת הסביבה, ימשיך בפעילותו לשיקום נחלי ישראל בהיקף נרחב והרחבת המשאבים המוקצים לכך, יחד עם הטמעת ההיבטים הסביבתיים בעבודתן השוטפת של רשויות הניקוז, רשויות הנחל ורשות הטבע והגנים המשמשות כזרוע מבצעת של המשרד בתחום זה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם