אווירת טרום בחירות וקולות הקיצוניים גוברים
יעקב כץ שולח מסרון קרבי, בני בגין מנהל משא ומתן עם אנשי רמת גלעד ונתניהו מתמרן בין המתנחלים לליברמן. הבחירות באופק
לחלקם התקשר, לאחרים סימס: "כאן כצל'ה. ברק הזרים כוחות כל היום לשומרון תוך קיום משא ומתן בין רמת גלעד לבני בגין. כעת במפתיע פוצץ המשא ומתן בלא ידיעת ראש הממשלה ובוגי (בדקתי זאת אישית). אני מבקש בקריאת הצלה לפנות לראש הממשלה, שיורה מיד לשר הביטחון לא לבצע שום דבר בלי הסכמתו ואישורו".
אלא שהתיאור הזה של כצל'ה, שמקורו בשמועות וחלקי מידע, לא באמת נבדק בטרם הופץ, והוא מלמד על אווירה טעונה ומשולחת רסן שהובילה מאות מתנחלים להסתער באותו הלילה על בסיס צה"לי ועל מפקדיו. כצ'לה הוטעה והטעה. השתלשלות האירועים הייתה אחרת.
ביום ראשון בבוקר ביקר השר בני בגין ברמת גלעד בניסיון להגיע לסיכום עם תושבי המאחז, בראשם משה זר, על פינוי מרצון. מדובר בבתים שעל פי המידע הרשמי נבנו על קרקע פלסטינית פרטית, ודינם על פי בג"ץ הוא פינוי. בגין הוא נציג הממשלה לצורך העניין, והוא מוביל בליכוד קו תקיף למילוי הוראה זו של בית המשפט העליון.
הפגישה הייתה טובה והעלתה את ההידברות על פסים אופרטיביים. פעולותיו של בגין מתואמות באופן מוקפד עם שר הביטחון. כך, כשהבטיח למתנחלים ביום שני בערב, עם פרוץ השמועות, שכל עוד מתקיימת הידברות לא יהיה פינוי, הוא עשה זאת מתוך ידיעה.
כצל'ה הוא ממקימי בית אל. יש לו בן ביחידה מובחרת כמו ללא מעט מבני דורו מייסדי גוש אמונים, שילדיהם משרתים ביחידות מובחרות. בעבר היה חברו הקרוב של אריק שרון. בהתנתקות התנתק ממנו.
בפאזה הנוכחית שלו כיו"ר האיחוד הלאומי, כצל'ה הוא שליחם של המתנחלים, הזרוע הפוליטית שלהם, הלוביסט הראשי שלהם בכנסת. הח"כ החביב, שרואה ב"נוער הגבעות" "גדוד במפעל הציוני" כהגדרתו, אינו מתעניין בעבודה הפרלמנטרית השוטפת בוועדות הכנסת, אבל ידיו מלאות עבודה.
תיאור ההסתערות של כצל'ה שהובא כאן אמנם התרחש בשוליים, אבל הוא לב העניין. תהיה זו טעות גדולה להתייחס לפעילות של "נוער הגבעות" במנותק ממה שקורה בכנסת. איך שלא מסתכלים על זה - חבורת אלקין, דנון ולוין (הליכוד), דוד רותם (ישראל ביתנו) וכצל'ה ומיכאל בן ארי בקצוות, הם הזרוע הפוליטית של הקיצוניים שבמתנחלים.
כי בכל פעם שהם יוצאים נגד החלטות מפורשות של בג"ץ לפנות בתים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית, הם נותנים רוח גבית ל"נוער הגבעות". בכל הברקת חקיקה שלהם שנועדה להצר את צעדיו של בית המשפט העליון, ולהכפיף אליהם את המערכת המשפטית, הם מלבים את האלימות כלפי חיילים שאוכפים את צוויהם של אותם בתי משפט. באווירת הטרום בחירות שמתפשטת במערכת הפוליטית מאז החליט בנימין נתניהו על הקדמת הפריימריז, קול הקיצוניים יגבר בליכוד ויקרין החוצה.
החשבון הפוליטי הוא פשוט. ביש"ע נרשמה בשנים האחרונות, כחלק מלקחי ההתנתקות, התפקדות המונית ומאורגנת לליכוד המוערכת בלמעלה מעשרת אלפים חברים. הרעיון הוא בסיסי: נקים מאחז בתוך תנועת השלטון ונשפיע מתוכה. מבחינת הח"כ הבודד בליכוד, מתפקדי יש"ע יכולים לגזור את גורלו בכנסת הבאה.
המפקד הזה הולך ומתברר כמהלך פוליטי אפקטיבי, עד שניתן להצביע עליו כעל אחד הגורמים הישירים להקצנה בליכוד. לא לחינם הוצפו הח"כים בימים האחרונים בעשרות מסרונים ושיחות טלפון שבהם התבקשו להתערב כדי למנוע את פשעי הפינוי האידאולוגיים ("כוחות הגירוש מתכננים להחריב את רמת גלעד. הפעל כל מי שאפשר להציל את המקום").
לא מן השמים יורדת בת קול לפני כל ישיבה של סיעת הליכוד שמצווה על הח"כים הרלוונטיים לזעוק את זעקת המאחזים. הפקודות מגיעות מטייקוני המפקדים הגדולים ביש"ע.
ובתוך כל זה ישנו ראש הממשלה. חבל שנתניהו, המצוי בתקופה זו בשיא כוחו הפוליטי והציבורי, אינו מסתער באותה רמת נחישות על מתפרעי "נוער הגבעות", מציתי המסגדים ומהלכי האימים על קציני צה"ל, כפי שהסתער על ערוץ 10 ורשות השידור.
ראש הממשלה יכול היה להראות מיהו בעל הבית האמיתי גם ביו"ש, אבל תחת זאת הוא ממשיך לתמרן בין שלטון החוק למתנחלים, להלך בין הטיפות, להעביר מסרים שאינם חד משמעיים ובכך לאפשר להם דריסת רגל בניהול המדינה.
נתניהו בחר שלשום לא לאמץ את המלצת שר המשפטים יעקב נאמן והשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ', איש ישראל ביתנו, להגדיר את "נוער הגבעות" כארגון טרור, כי הם "יותר אנרכיסטים מטרוריסטים", והשווה אותם למפירי הסדר בהפגנות על הגדר בבלעין.
זוהי התייחסות המקילה עד מאוד עם קבוצה מאורגנת ואלימה, שמרשה לעצמה להתפרץ לבסיס צה"ל, לזרוע הרס ולהכות קצינים מתוך ביטחון שיש לה גב פוליטי, ושהענישה כלפיה היא מינימלית. נתניהו אמנם גינה מעומק לבו את הפגיעה בצה"ל, הורה על שורת פעולות ענישה ואכיפה נגד מתפרעי הימין ובכך עשה את המתבקש, אבל הוא לא הלך עד הסוף ובכך הוכיח למתפרעים שביטחונם העצמי מוצדק.
מאז הבחירות האחרונות נתניהו נצמד לאותה אסטרטגיה פוליטית. הוא ממשיך לבנות על קיומו של בסיס הכוח הימני שלו מתוך אמונה פנימית שבלעדיו יאבד שוב את ראשות הממשלה. אחרי שבבחירות האחרונות נרשמה ביש"ע עלייה משמעותית במספר המצביעים לליכוד, נתניהו אינו מוכן לוותר בקלות על האלקטורט הזה לטובת אביגדור ליברמן. עד לרגע זה הצליח נתניהו לשמור על ההגמוניה שלו בימין מול ליברמן, המבקש להפר אותה, אז לתת לכמה מאחזים להרוס אסטרטגיה של שנים?
השר לענייני הסברה יולי אדלשטיין מתגורר בנווה דניאל בגוש עציון ונחשב כיום לשר הקרוב ביותר להנהגת המתנחלים בליכוד. בפריימריז האחרונים נבחר למקום ה-11 והמכובד ברשימת הליכוד, ובבחירות הבאות הוא עוד עשוי לשפר עמדות.
"גם אם יגידו לי עכשיו שכל המפקד ביש"ע נפסל, זה לא יעניין אותי. אני לא פועל לפי המתפקדים", הוא מעיד על עצמו השבוע. אבל אדלשטיין הוא נציגם של המתנחלים סביב שולחן הממשלה. הוא בא מתוכם. הוא הקול שלהם. השבוע, בלהט האירועים, נמנע לקחת חלק במה שהוא מכנה "הפסטיבל התקשורתי של הגינויים על כמה מאות חבר'ה שאיבדו עליהם שליטה".
אדלשטיין מבהיר שהוא מסתייג ומגנה את תקיפת הקצינים "המבישה", אבל מבקש להשמיע קול אחר. להסביר שהתמונה הרבה יותר מורכבת ואינה צבועה בצבעים של שחור ולבן. אין כאן טובים ורעים, אבל יש כאן אולי יד נעלמה ומכוונת שרוצה בליבוי היצרים דווקא בעיתוי של פינויים עתידיים.
שתי תהיות משמיע אדלשטיין. האחת, מדוע לא בוצעו מעצרים המוניים של המתפרעים? "זה לא לפענח שוד. זה בסך הכל לתפוס כמה חבר'ה ולהעמיד אותם לדין, ומישהו לא עושה את זה", הוא אומר. השנייה, מנין זלג המידע בשני בלילה על פינוי בתוך שעות, זה שהבעיר את השטח? אדלשטיין אומר, שכשניסה לברר פרטים על הפינוי "אף גורם נורמלי לא ידע כלום".
בהמשך הוא מספר את הסיפור הבא: "בתקופת אוסלו, באחד הערבים בירושלים, עמדתי עם קבוצת אנשים. פתאום התקרב אלינו בחור יפה וגבוה ואמר לנו: 'מה אתם עומדים ככה? בואו נעלה להר הבית. עכשיו'. אני לא תמים ומיד ראיתי עם מי יש לי עסק. התרחקנו ממנו ואחרי כמה דקות אני קולט אותו מתדרך שוטרים. זה זיכרון שנחרת לי בראש".
אדלשטיין רואה במתפרעים "מריונטות שמשרתות את אלה שרוצים לתקוף את ההתיישבות", אך כדי לא להיגרר למחוזות פוליטיים שוליים, הוא מוסיף בחצי חיוך שאינו "רוצה להתחיל עם תיאוריות הקונספירציה, שלא יגידו שיש לי מוח סובייטי".
גם אם הדברים נאמרים באופן הזה, קשה להתעלם מכך ששר שנחשב ממלכתי ושקול בדרך כלל כמו אדלשטיין, חושד שההתפרעות בבסיס החטיבה היא אולי תוצאה של פרובוקציה שלטונית. ניתן רק לשער שהחשד הזה הוא נחלת רבים מקרב המתנחלים, והמשמעות מטרידה.
ביום רביעי הקרוב תתקיים סוף סוף פגישת הפסגה בין ציפי לבני לשאול מופז. ביום ראשון העביר מופז פנייה ללשכתה כדי לתאם פגישה, שבה ייקבע מועד הפריימריז במפלגה. הפגישה נקבעה כאמור ליום רביעי. אנשי מופז טוענים שלבני מנסה למשוך זמן. אנשי לבני אומרים שהם דווקא ניסו לקבוע לתחילת השבוע, אבל למופז הסתדר ביום רביעי.
מה יהיה בפגישה? מצד מופז הדרישה ברורה. פריימריז בחודשים הקרובים. לבני מבינה כנראה, כך מעידים ח"כים שנפגשו איתה, שהדרישה להקדים את הפריימריז, שבאה גם מצד תומכיה, לא תיעלם, אבל היא מנסה למשוך זמן.
אולי עד אז ישתכנעו חברי הכנסת שקדימה עולה על דרך המלך כאופוזיציה ויירגעו. אבל בינתיים קדימה מצויה בתקופת המתנה למשהו שיקרה. הח"כים מסתובבים מבולבלים. אלה הם ימים מוזרים. מצד אחד, לבני לא החליטה על הקדמת הפריימריז, מצד שני, כולם נערכים כולל היא.
ביום רביעי כינסה לבני ישיבת סיעה מיוחדת לדון על הדרת נשים, בדיוק כשיו"ר ועדת החוץ והביטחון שאול מופז כינס את הוועדה לדיון בשילוב נשים בצה"ל. היא החליפה ראש מטה השבוע, הוא כבר בונה לעצמו את המטה לפריימריז ולבחירות לראשות הממשלה.
בשיחות אצל מופז מדברים בביטחון על ניצחון בהפרש משמעותי, חד וברור על לבני. לבני, כך מעריכים, תנסה להוביל לפריימריז בספטמבר. אם זאת תהיה ההצעה שלה, מבטיחים אנשי מופז לדחותה. מה שבטוח, פגישת מופז-לבני השבוע תפתח רשמית את הקרב על ראשות קדימה.
mazal.moalem@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם