רוקנו את סל התרופות
מאחורי החלוקים הלבנים שיצאו לרחובות והשכר העלוב של המתמחים, נשחק גם הצד השני של המשוואה - החולים עצמם
בכל שנה מסרבת הוועדה לרובם. ארנקה דל ומצומצם. תקציבה הולך ופוחת. אם לפני שלוש שנים עוד עמדו לרשותה 450 מיליון שקל מקופת המדינה, הרי השנה, למרות הגידול המרשים באוכלוסייה, בתקציב המדינה ובתרופות ובטכנולוגיות רפואיות חדשניות, עומדים לרשותה 300 מיליון שקל בלבד.
באותו סכום פחות שליש, על הוועדה לשבת על המדוכה ולהתמודד עם ההכרעה הנוראה: אילו תרופות מצילות חיים או משפרות איכות חיים ידחקו עצמן פנימה ומי האחרות שיישארו מבוישות בפרוזדור. השבוע דחתה הכנסת שתי הצעות חוק לעדכון קבוע של סל התרופות ולהגדלת תקציבו למינימום קריטי. בבסיס ההצעה עמד הצורך להבטיח גידול שנתי סביר של סל שירותי הבריאות, כמקובל ברוב המדינות המתוקנות.
העדכון העומד על שני אחוזים בסך הכל היה מאפשר למערכת לבצע תכנון ארוך טווח של שירותי הבריאות, ובמקביל מבטיח רפואה ברמה נאותה לתושבים המנכים ממשכורתם מדי חודש מס בריאות ממלכתי. אלא שמליאת הכנסת החליטה להצביע נגד. בכך סתמה את הגולל על תקוותם הנואשת של מאות ואלפי חולים בישראל לקבל מימון לטיפולים.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שבימיו הרחוקים כחבר כנסת חתם במו ידיו על ההצעה לעדכון אוטומטי של סל התרופות, התנגד לה הפעם נחרצות. "רק אתמול הורדנו את מחירי התרופות", נזף בנציגי ארגון החולים על דרישתם המופרזת. "בטח תשמעו על זה כבר בימים הקרובים".
קצת נתונים: בשנת 2008 עמד תקציב סל התרופות על 500 מיליון שקל עבור 450 תרופות וטכנולוגיות חדשות. ב-2010 ירד ל-350 מיליון . השנה רשם, כאמור עוד ירידה של 50 מיליון
ועדת סל הבריאות עומדת, על כן, בפני משימה כמעט בלתי אפשרית: להכריע בין ריטלין עבור מבוגרים שאובחנו רק בשנים האחרונות לבין בדיקות לזיהוי גידולים סרטניים במעיים. לחרוץ את גורל חולי טרשת נפוצה הסובלים מכאבי תופת או לוותר על תרופה חדשה לסרטן מסוג מלנומה. זוהי משימה אכזרית, איומה, כמעט כמו לשחק אלוהים שירד מנכסיו: מי יאריך ומי יקצר. מי יתנחם ומי יתייסר. מי יחיה ומי ימות.
מאחורי החלוקים הלבנים שיצאו לרחובות ושכרם העלוב של מתמחים חרוצים, נשחק בשתיקה הצד השני של המשוואה - החולים עצמם. הפגיעה בתקציב סל התרופות אילצה שיעור גבוה מהאוכלוסייה לוותר בפשטות, על תרופות וטיפולים רפואיים.
ממדי הכניעה לאילוצי תקציב עומדים על שיעור גבוה פי שלושה מהממוצע באירופה. ובמילים פשוטות: מי שאינו עשיר או מסוגל לארגן לעצמו ביטוח רפואי פרטי מתקדם ביותר לא יוכל לממן לעצמו, אם יחלה, טיפול רפואי מלא.
בשנה שעברה הפריש משרד הבריאות 4 מיליון שקל מתקציב סל התרופות לפינוי חירום בהטסה מאזורי פריפריה. בכך עורר את חמתם של ראשי הוועדה והאגודה לזכויות החולה שטענו שתקציב הסל מיועד לתרופות ואינו יכול לשמש כקופה קטנה לצרכים אחרים, חיוניים ככל שיהיו. כמה עצוב שאיש לא טרח להשתמש עד כה בנתח החיוני הזה שנקרע מהתקציב, רק מאחר שטרם נמצאה חברה שתפעיל את השירות.
ב-28 בחודש תתכנס ועדת סל התרופות בפעם האחרונה. בינואר תגיש את מסקנותיה. על המדינה לנצל חלון הזדמנות אחרון זה ולקבל את הצעת החוק לעדכון קבוע של סל התרופות בשני אחוזים לפחות. בכך תסייע להפחתת הגירעון, ליציבות הסל ולמניעת דיון מייאש בתקציבו בכל פעם מחדש. חשוב יותר, בכך תיתן רוח גבית למאבקם של החולים על הזכות לחיי איכות ולחיים בכלל.
אם לא ייעשה מעשה ומהר, תקציב סל התרופות יתכווץ עד שיתאייד יום אחד; משרד הבריאות, התומך גם הוא בעדכון, ייאלץ להמשיך לממן בעזרתו אקמול לכאבי ראש טורדניים המתאימים להגדרה "טיפול מציל חיים" ; והמתמחים ששבו אל המחלקות בתחילת החודש יתקשו למצוא תרופות לרשום לחולים. ואולי אף גרוע יותר - יתקשו למצוא חולים לרשום להם תרופות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם