הכבוד של אטיאס על חשבון חולות סמר

אף אחד לא צריך את חולות הדיונה. לא הקבלנים, לא פרנסי אילת, לא מחירי הדיור. הכבוד של שר השיכון חשוב מחייהם של מאות בע"ח

אורי שיינס | 28/12/2011 12:35

תגיות: חולות סמר

אילו היו יודעים מאות בעלי החיים בדיונה של סמר כי גורלם עומד על הכף בימים אלו - היו וודאי נושאים את עיניהם בתחינה אל שר השיכון של מדינת ישראל, מר אריאל אטיאס. החל מהיום תחל בדרום הארץ השמדה של בעלי חיים אשר יוקרבו על מזבח הכבוד, כבודו של שר הבינוי והשיכון.

◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

חולות סמר. הדיונה האחרונה בערבה צילום: מגמה ירוקה

אין בין ההחלטה לחסל עשרות דונמים מבית הגידול האחרון מסוגו בארץ ובין בינוי ושיכון דבר.
אף אחד לא צריך את חולות הדיונה. עיריית אילת אמרה כי אינה רוצה את החול. הקבלנים שבונים בתים בדרום אמרו שהם לא צריכים את החול הזה. ישובי חבל אילות, שם שוכנת הדיונה המדהימה הזו, לא רוצים את החול גם הם. חולות הדיונה של סמר נוצרו בתהליך ארוך של בלייה של אבני החול בבקעת תמנע הסמוכה והסעה שלהם בכוחות הטבע בזמנים בהם לא היה האדם בסביבה על-מנת להפריע.

החולות הללו, שריד לדיונה גדולה ששני שלישים ממנה נגזלו על ידי רשות מקרקעי ישראל, לא הולכים להוזלת מחירי הדיור. החול הזה לא הולך לשרת אפילו את בעלי האינטרסים אותם משרת מר אטיאס, ובוודאי שלא הולך לשרת את מצביעי ש"ס.

ראוי לו לציבור כי ידע - היחידים הרוצים בחולות דיונת סמר הינם שר הבינוי והשיכון ופקידי רשות מקרקעי ישראל, היודעים כי לחול אין דורש אך עבורם עקרונות וכבוד חשובים יותר מן החיים. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, הצהיר זה מכבר כי על מנת להציל את הדיונה הוא מוכן להעביר את כספי הפיצויים הדרושים לשר אטיאס על-מנת שזה יפדה את הקבלן, אך עזרתו הנדיבה נופלת על אוזניים ערלות.

הקבלן המסכן, שהבין מאוחר מדי כי אין צורך ממשי בחולות הדיונה ורוצה בכל מאודו לוותר עליהם, שבוי באטימותו של שר הבינוי והשיכון, אשר לא רק שאינו מוכן לוותר על קידום הפרויקט, אלא יקנוס את הקבלן המבצע אם הלה לא יכרה את החול.

בתפקיד אלוהים

במקום הפתרון הפשוט הזה הכריז השר אטיאס על פשרה חלופית עם המשרד להגנת הסביבה והגופים הירוקים, והודיע כי יוותר על מחצית משטח הדיונה, כמו אומר "תראו איזה אדם טוב אני, במקום להכחיד שישה מינים אכחיד רק שלושה, אך אם לא תרצו את הפשרה שלי - אכחיד את כולם". למעשה, מדובר בפשרה בין גופים שהיו אמורים לעמוד באותו צד. לשר הבינוי והשיכון יש חובה לשמור על ערכי הטבע והמורשת של ישראל, ולא רק על הכבוד של רשות מקרקעי ישראל.

אותם מינים נדירים החיים בדיונת סמר לא עשו דבר לשר הבינוי והשיכון. הם לא עקצו אותו ולא שרטו אותו. לא הכישו אותו ולא נשכו

אותו. הם חיים שם אלפי ומיליוני שנים בהרמוניה נפלאה, עסוקים בהישרדות בבית גידול קשה ונפלא כאחד. אף אחד לא יודע בוודאות מי מהם יכחד במחי החלטה של אטיאס, אבל כשנדע זה יהיה מאוחר מדי.

בסוף השבוע האחרון קרא ודאי השר את פרשת השבוע, מקץ, ותהה מדוע מחליט אלוהים להעניש את יוסף למרות טוב ליבו. ישנו מדרש הטוען כי הסיבה לכך היא שבמהלך מגעיו עם פרעה ניסה לקחת לעצמו יוסף את תפקיד האלוהים. יש לקוות כי בכל זאת בהחלטה על גורלם של חולות סמר ימנע השר אטיאס מלקחת לעצמו את תפקיד האלוהים, ופשוט ימחל על כבודו, ובעלי החיים יישארו בחיים.