בולה מימי בית ראשון נמצאה בבור אשפה

הממצא אותר במהלך חיפוש ארכיאולוגי בהר הבית, והוא מעיד על כך שמלכי יהודה נהגו לגבות מיסים מתושבי הממלכה לפני כ-2600 שנה

דליה מזורי | 28/12/2011 19:07 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בולה עתיקה, שנחשפה בבור אשפה מימי הבית הראשון במורדות הדרום מזרחיים של הר הבית, תוצג מחר (ה') לראשונה בכנס "חידושים בחקר ירושלים" שייערך באוניברסיטת בר אילן. הבולה (טביעת חותם) מהווה עדות ראשונה למערכת המיסוי שהיתה נהוגה בימי בית ראשון.
הבולה, טביעת החותם העתיקה.
הבולה, טביעת החותם העתיקה. צילום: זאב ראדובן
 
ד"ר גבריאל ברקאי שחקר את הבולה מציין כי על גביה חרוטה הכתובת: "גבעון למלך", כלומר היא מהווה עדות למס ששילמו תושבי גבעון למלך יהודה, הוא ככל הנראה מנשה בנו של חזקיהו. ייתכן שמדובר במלך קדום יותר.

הבולה היא עדות מלפני יותר מ-2600 שנה לכך שהתנהלה שיטת מיסוי שהמינהל העירוני הטיל על תושבי הממלכה. יצוין כי בולות דומות כבר מוכּרות לארכיאולוגים משוק העתיקות, כשלא ידוע מה מקורן כך שלא היה ברור אם הן אותנטיות או לא.

בכל הבולות מהסוג הזה מצויינות ערים שמוזכרות גם בספר יהושע, מה שמעיד על כך שאותן ערים שילמו מיסים לשלטון המרכזי. זו הפעם הראשונה שבולה מהסוג הזה מתגלה בעבודה ארכיאולוגית מסודרת, ולכן הממצא האותנטי נחשב כל כך דרמטי.
חרסים, עצמות ושברי כלים

הארכיאולוג צחי צוויג, שחוקר עם ד"ר ברקאי מאוניברסיטת בר אילן את ממצאי הר הבית, מספר כי הבולה התגלתה במקרה בבור אשפה עתיק מאוד מתקופת בית ראשון הנמצא במדרון המזרחי של הר הבית. "בתקופת בית ראשון פינו את האשפה בצורה יותר מסודרת מאשר בתקופת הבית השני שאז פשוט זרקו אותה למדרון", אמר צוויג. 

עוד הוסיף כי בבית הראשון השליכו את האשפה אל בורות מכיוון שהיתה להם יותר מודעות סביבתית. לדבריו, על

פי התנ"ך ישנם כמה מקומות שנהגו לזרוק את הפסולת בנחל קידרון על מנת לטהר את ירושלים מהפולחן הזר.

"והנה יש לנו פה עדות לדבר הזה", מתרגש צוויג, "ועוד יותר מפתיע שבבור מצאנו ממצאים מתקופת הברזל 2 א, שהם ימי שלמה המלך והמלכים שבאו אחריו, כך שמדובר על מכלול ממצאים מאד נדיר בירושלים".

בבור האשפה נמצאו גם בין היתר חרסים ושברי כלים מתקופת בית ראשון, וכן עצמות ושש בולות, בהן הבולה המדוברת.

"סיננו את העפר בתעלה וגילינו את הממצאים"

המזבלה של ירושלים מימי מלכי יהודה נמצאה באקראי - בשנת 2009 נערכו שם עבודות לשיקום טרסות לקראת מיסה של האפיפיור שהתקיימה במאי באותה שנה. העבודות נעשו בפיקוח רשות העתיקות.

באחת הטרסות נפער בור בעומק של ארבעה מטר. "שמתי לב שהקבלנים חדרו לתוך שכבות - לתוך המיזבלה של בית שני", אמר צוויג. "הם גם פגעו בקבר ולכן נציגי אתרא קדישא דרשו מהכנסיה להפסיק לחפור, להחזיר את העפר ולבנות קיר תמך, לכן הקבלן חפר תעלה לצורך יציקת יסודות".

"כשעברתי במקום ראיתי בשולי התעלה בור אשפה מלא חרסים, עצמות ושברי כלים", תיאר צוויג בהתרגשות, "במהירות הבזק קיבלנו אישורים להעביר את העפר למפעל הסינון שבגן הלאומי עמק צורים הממומן ומתופעל על ידי עמותת אלעד, את העפר סיננו ושם גילינו את הממצאים המדהימים".

הגן הפרנציסקני, שאינו נגיש לציבור, הינו חלק מגן לאומי סובב חומות ירושלים. עתה מבקשים החוקרים ד"ר ברקאי, חתן פרס ירושלים לארכיאולוגיה, וצוויג אישור להמשיך לחקור את ממצאי בור האשפה העתיק. מאחר והוא בבעלות מסדר האבות הפרנציסקנים, הם פנו לותיקן בתקווה שיעניק להם את האישור המיוחל לחקר הממצאים ההנדירים מימי בית ראשון.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''בארץ''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים