"בית המשפט בישראל טוב לתדמיתה בעולם"
הלורד הארי וולף, לשעבר נשיא בית המשפט העליון בבריטניה, סבור שישראל נאמנה לשלטון החוק. "חשוב שהשופטים יהיו עצמאיים"

מאז שמונה לנגיד האוניברסיטה הפתוחה בישראל, הוא מבקר בארץ שלוש פעמים בשנה. הפעם הגיע וולף במסגרת הידוק שיתוף הפעולה בין האוניברסיטה הפתוחה לאוניברסיטת קיימברידג', בשיתוף יו"ר ארגון בוגרי קיימברידג' בישראל, עו"ד גדעון פישר.
בגיל 20 ביקר וולף בישראל והתפעל מאוד מרוח החלוציות והציונות הצעירה. כיום הוא מתפעל בעיקר ממערכת המשפט שלנו ובראשה בית המשפט העליון. מנגד, הוא מוטרד מתופעת הדרת הנשים ומההקצנה הדתית וכן מהניסיונות לפגוע בעצמאות בית המשפט העליון.
הלורד הארי וולף, מה יחסך, כאדם וכשופט, לתופעת הדרת הנשים?
"כל עוד הדרת הנשים מתבטאת באופן שאינו מהווה עבירה על החוק, אפשר לגלות הבנה. אבל התופעה מדאיגה מאוד, זו סכנה ממש. החרדים תמיד היו בעיה לחברה הישראלית. באותה מידה, אני מודאג מאפליה כלפי אתיופים. אלה אינם ערכים שחברה מפותחת יכולה לקבל. אפליית נשים היא גול עצמי, כי האישה יכולה להציע הרבה מאוד לחברה".
וולף מודע לכך שגם באנגליה המצב אינו משביע רצון: "בניגוד לישראל, בבית המשפט העליון שלנו יש רק שופטת אחת מבין 12 השופטים. אני לא מרוצה מכך, משום שבית משפט שמעוניין באמון הציבור, צריך שהצדק ייראה ולא רק ייעשה, וזה לא יקרה במצב הנוכחי".
בהקשר זה מציין וולף שני מגזרים שפוקדים בצורה בולטת את ספסלי האוניברסיטה
"גם ערביות-ישראליות שאינן יכולות ללמוד במקום אחר באות אלינו. בזמן שהן לומדות, הבעלים שלהן יושבים במרכזי ההדרכה ומשחקים שש-בש. זאת בדיוק התשובה לחרם האקדמי שיוזמים גורמים באנגליה.
"נדהמתי ממספר התינוקות שבאו עם הוריהם לטקסי קבלת התארים. גם אנשים בגילי לומדים לתואר ראשון. זה גם מתקשר למחאה החברתית. גישה לצדק היא חשובה מאוד, אבל הגישה לחינוך היא חשובה עוד יותר מבחינה חברתית".
לציבור הישראלי יש תחושה שהכל כאן מושחת ורקוב. איך אתה רואה זאת?
"התחושה אינה מוצדקת. אם יש מקרי שחיתות בישראל, מדובר באירועים נקודתיים שאינם צריכים להכתים את המדינה כולה. שחיתות היא סרטן שיכול להתפשט יותר ויותר ולכן חשוב לפעול למיגורה עד שיוכח שהיא נרפאה. נגעי השחיתות הפוליטיים לא השחיתו את ליבת החברה הישראלית.
"למרבה המזל, ישראל נותרה נאמנה לאחד הערכים החשובים והוא שלטון החוק. זה חשוב ביותר. העובדה שראש ממשלה לשעבר עומד לדין מעידה על כך יותר מכל. במדינות רבות בלתי אפשרי להעמיד לדין אנשים בתפקידים בכירים".
מלבד תפקידו באוניברסיטה הפתוחה, וולף ייסד את בית המשפט הבינלאומי לעניינים כלכליים בדוחא שבקטאר והוא עומד בראשו.
מה עושה שופט יהודי בבית משפט בקטאר?
"האמיר של קטאר פנה אליי משום שני יושב גם בבית המשפט לערעורים של הונג-קונג, עוד לפני שזו הועברה מהבריטים לסינים. למרות זאת, הופתעתי מהפנייה. שאלתי אותו אם הוא יודע שאני יהודי והאמיר השיב לי: 'בוודאי שאני יודע, והעובדה שאתה יהודי היא יתרון כי כך יידעו כולם שנשיא בית המשפט הוא עצמאי ולא תלוי בשלטון'.
"בקטאר אין ממש שלטון חוק במובן הדמוקרטי, זו דמוקרטיה חלשה, אבל מייחסים שם חשיבות לחוק. ראש הממשלה והאמיר שם מאוד רוצים שמי שעושים עסקים עם קטאר יאמינו בשיטת המשפט שלה. לכן השופטים שם אינם מקומיים, למעט אחד, אלא באים למשל מיפן וצרפת".
הלורד וולף נחשב באנגליה לסמן שמאלי במערכת המשפט, בין היתר בשל עמדותיו ופסיקותיו הליברליות ומלחמתו בניסיון לפגוע בעצמאות השופטים. היום יסעד וולף עם נשיא העליון לשעבר, אהרן ברק, ועם השופט בדימוס יצחק זמיר, ובוודאי ישמע מהם על ניסיונות דומים להחליש את בית המשפט העליון בישראל.
"אני מזדהה עם אלו בישראל שיוצאים נגד הניסיונות לפגוע בסמכויות בית המשפט העליון ובעצמאות השופטים. הם לא מבינים כמה חשוב לישראל, במיוחד במישור הבינלאומי, שיהיו שופטים שהם עצמאיים בעליל. מי שיתקוף את ישראל, בכל מישור שהוא, יצטרך להתמודד עם כך שמדובר במדינה דמוקרטית המחויבת לשלטון החוק וששופטיה נהנים מעצמאות מוחלטת.
"בית המשפט כאן משפר את התדמית של ישראל בעולם. נכון שיש ביקורת בעולם על ישראל, אבל רק תחשבו איך היו מבקרים את ישראל אילולא בית המשפט שלה".
אם יש לוולף ביקורת על בית המשפט העליון כאן, היא נוגעת לעומס הנובע מכך שהעליון עוסק בתיקים רבים שאינו צריך. "השופטים כאן מאוד עמוסים ועובדים קשה מדי. אני יודע שהפוליטיקאים יתנגדו לכך, אבל אתם צריכים ערכאת ערעור נוספת, כאשר בית המשפט העליון צריך לבחור את התיקים שהוא דן בהם, כפי שבאנגליה ובאופן דומה בארה"ב העליון דן רק במקרי מבחן ובתיקים עקרוניים. צריך לזכור שצדק מאוחר יכול כשלעצמו להוות אי צדק ".
גיל: 79; מצב משפחתי: נשוי ואב לשלושה בנים עורכי דין; נגיד האוניברסיטה הפתוחה בישראל מייסד ונשיא בית המשפט הבינלאומי לעניינים כלכליים בקטאר; בעבר כיהן כשופט וכנשיא בית המשפט לערעורים בבריטניה ולאחר מכן כנשיא בית המשפט העליון ("זקן השופטים") בממלכה