לקרוא לדברים בשמם
אתמול הציניות עברה את גבול החוצפה כשהחרדים הקיצונים חיפשו את ילדיהם לניצולי שואה. במעשיהם הם מאלצים אותנו לשנוא אותם על תאוות הכוח שלהם לשלוט בכל מחיר
את הנגע הזה, גידלנו בעצמנו – האכלנו אותו מכספי המסים שלנו, הוא קבע את חיינו בבתי הדין הרבניים - חתונות ועגונות,הוא מחליט מה יוגש על צלחתנו, מעדיף שנמות על פני מתן היתר לתרומת איברים, קובע היכן נמות ובאיזה צד של הגדר ניקבר.
הוא קובע היכן ייבנו מבני ציבור, כבישים ומסילות ברזל – המתים מתקופת האדם הקדמון חשובים לו מכלל האוכלוסייה – שאין היא שווה ממילא מאום, ועגלתה ריקה.
ואנו בשלנו - שמרנו עליו במלחמות, באינתיפאדות ובזמן פיגועי הטרור. בבתי הקברות הצבאיים אין לו חלק ונחלה; ימי הזיכרון שלנו אינם שלו, חגיגות המדינה שלנו אינם חגיגותיו. אין לו יד ורגל לא בתעשייה ולא במחקר. הציבור שלו ממעט לשלם מסים ועריהם נראות כערי חורבות ומסכנות - כי לטענתם מהות חייהם היא פנימה, ובחוץ יטפלו חוטבי העצים ושואבי המים הציונים.
אכולי רגשות אשם טיפחנו אותם כאודי העולם שהושמד: לשם כך הותר להם לא לעבוד, לזכות בכספי ציבור לתרופות טיפולי שיניים, קצבאות ילדים, קצבאות לימוד, ולמגזר שלם ניתן השם האלמותי "תלמיד חכם".
מוכשרים למדו עם השנים פרק בדמוקרטיה ועם התיאבון נטלו בה חלק בניגוד לאמונתם ורצו לכנסת – עד מהרה הפכו ללשון מאזניים, יש להם נציגים בכנסת בממשלה – בוועדת הכספים, הבריאות
אצלנו הדברים אחרים והפקרותם מותרת על פי ה"סטטוס קוו" המפריד בין אנחנו החילוניים על החובות והמטלות שלנו ל"הם" על חובותיהם הדתיות. בסופו של יום רבים מהציבור שלהם בז לציבור החילוני (הפראייר), יש המתפארים בשנאה אליו וכל המהדרין בכך הופך לסרגל על פיו מתישרים כולם.
היום מול המצלמות הם מנגחים, צורחים ומקבלים ככל יכולתם וככל צרכם. ועדיין, התקשרות אשמה, אלא מה? והם בכלל בעד המחאה החברתית: הם פמיניסטים, הם נגד החפצת נשים, הם מתחשבים ברצונן ומפרידים בין נשים לגברים.
הם אנטי פדופיליה ולכן שונאים קטינות ומוכיחים זאת בהצקות, הם מפלים לטובה גברים לעומת נשים כי הם בעד שיווין והם רוצים צדק חברתי: ביטול הזכאויות למשוחררי צבא שהרי בזבזו זמנם על הג'בלאות ובמקום כך דיור למשפחות מרובות ילדים שהוריהם התחילו את דרכם טרם גיוס בגיל 17 ועריסתם מלאה.
תוך כדי כך עוד כהנה הטבות שלצדן רק דרישות בלא אחריות ושותפות לכלום. עכשיו כשהתעורר הציבור החילוני מקיפאונו והוא חש מרומה ומאוכזב על הנשיכה ביד המאכילה - הם מכים שנית.
הנשק שלהם כדי להצדיק את עצמם הוא לקרוא לנו אנטישמים. אתמול הציניות עברה את גבול החוצפה, ילדיהם חופשו לניצולי שואה בכיכר השבת ולאנשי החוק שלנו הם קוראים נאצים, לבנותינו פרוצות ולממשלתנו "ממשלת זדון".
בפארפרזה על דברי הרב שך שאמר על חב"ד שהם הדת הכי קרובה ליהדות, ניתן לומר עליהם שהחרדים הפכו עצמם ללא ראויים להיקרא יהודים שומרי מסורת ובכוח הפכו לציבור הכי רחוק מהיהדות שמרבית אזרחי המדינה מכירים ומוקרים.
במעשיהם ובפגיעתם הנצלית ברגשותינו, הם מאלצים אותנו לשנוא אותם על תאוות הכוח שלהם לשלוט ולשלוט, בכל מחיר ובכל אמצעי, בגביר המזין אותם עד רעב.
בסופו של מעשה הנבואה (חס וחלילה) תגשים את עצמה ונהיה להם הפרעה שכה הם חפצים בו כדי להצדיק את מסכנותם. אבל בנופלנו תהיה זו גם מפלתם בפעם השלישית בהיסטוריה - שתיזכר להם לדיראון עולם כי הפעם ציון תיחרב לא משנאת חינם אלא ממלחמת אחים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם