הדג מסריח
הורדת המכסים על יבוא קופסאות הטונה היתה מוזילה את מחיר הקופסה לצרכן ל-2-1.5 שקלים ומאלצת את מפעלי האריזה להתייעל. כשהם מוגנים מפני תחרות אין להם כל תמריץ לעשות זאת, והצרכן הישראלי הוא שמשלם את המחיר
שאלה זו מקבלת משנה חשיבות בכל הקשור למוצרי המזון. לשם הבנה טובה יותר של נושא זה ניטול כמשל את דג הטונה. לארץ מיובאת הטונה בשתי דרכים עיקריות: בקופסאות שימורים או כנתחי דג מבושלים, קפואים וארוזים באריזות ניילון מיוחדות. במקרה הראשון מוטל על יבוא הטונה מכס מגן של 12% + 3.48 שקלים לק"ג. לעומת זאת, במקרה השני יבוא הטונה פטור לחלוטין ממכס שכן הוא נועד לטיפול של מפעלי אריזה בארץ, וכאלה יש ארבעה.
סך יבוא הטונה בקופסאות עמד בשנת 2010 על 8.142 מיליון דולר, ועיקר הייבוא הוא מארה"ב משום שעל הייבוא ממנה לא מוטל מכס; ערך יבוא נתחי הטונה הקפואה עמד על 38.158 מיליון דולר. הסיבה ברורה: הטלת המכס הגבוה על יבוא הטונה בקופסאות לישראל כמעט ומונעת את קיומו, ועל כן עיקר הייבוא לישראל הוא של נתחי הטונה, שאינם כרוכים בתשלום מכס.
בארה"ב קופסת טונה עולה בין 99 סנט ל-1.2 דולר (בהתחשב באיכות תכולת הקופסה). לעומת זאת, בארץ מחיר אותה הקופסה נע בין 5.49 שקלים ל-9.79 שקלים (גם כן מותנה באיכות הטונה), ומרכיב המכס בו הוא כ-40%.
אם יזמין אדם נתח של פילה טונה במסעדה הוא ישלם 110-80 שקל, אולם טונה הארוזה בקופסאות היא מצרך מזון עממי ביותר העולה על שולחנות מרבית המשפחות בישראל. אנו מייקרים את הטונה המיובאת בקופסאות כמדיניות מכוונת של הממשלה על מנת להגן על אותם בתי אריזה המייבאים את נתחי הטונה הקפואה ואורזים אותה בקופסאות השימורים. כך הציבור בישראל משלם מכס מגן גבוה.
זה כשל גדול גם בתפיסת היסוד וגם בביצוע, והוא משליך על מדיניות הייבוא של כלל מוצרי המזון לישראל. נוכח הסכמי סחר חופשי שיש לישראל עם ארה"ב, עם האיחוד האירופי ועם עוד 40 מדינות כמעט כל התעשייה הישראלית חשופה לתחרות. והיא אכן התייעלה מאוד ועומדת בתחרות הן בענפי התעשיות המסורתיות כמו מזון, כימיקלים ופלסטיק והן בתחומי תעשיות מבוססות ידע כמו אלקטרואופטיקה, פרמצבטיקה ותוכנות.
ואולם, את תעשיית המזון השארנו כשמורת טבע מוגנת עם מגזר החקלאות. הטלת מכס מגן על יבוא טונה כמו גם על מוצרי מזון אחרים היא בעצם הטלת מס על כלל הצרכנים בישראל לטובת מה שמתחזה ליצירת מקומות עבודה. בתי האריזה של הטונה אינם שולים את הדגים מהים, הם אפילו לא מקבלים את הדגים בשלמותם; הם מקבלים נתחי דגים שעברו תהליך עיבוד ותרומתם העיקרית היא בתחום האריזה. אין שום סיבה שלא יתחרו בייבוא טונה בקופסאות.
הורדת המכסים על יבוא קופסאות הטונה היתה מורידה את מחיר הקופסה לצרכן ל-2-1.5 שקלים. מפעלי האריזה היו צריכים אף הם להתייעל. כשהם מוגנים מפני תחרות אין להם כל תמריץ להתייעלות, והצרכן הישראלי הוא שמשלם את המחיר. המפתיע ביותר הוא שאין מדובר במוצרי יוקרה, אלא במוצר מזון בסיסי. עד היום, בעקבות תפיסה מיושנת שיש להגן על מקומות עבודה בלתי תחרותיים, מותר היה לקנוס את כלל ציבור הצרכנים.
כך לא בונים כלכלה בריאה. בדרך זו אנחנו רק עושקים את ציבור הצרכנים בטענה חלולה של הגנה על מקומות עבודה.
הכותב הוא נשיא איגוד לשכות המסחר
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם