די לאפליית החיילים

יש להעביר תקציבים לאחזקת החיילים בסדיר. הם והוריהם זכאים לקבל מימון מלא לכל צורכיהם, ולו רק משום שבזמן הזה המשתמטים עושים לביתם

נדב העצני | 2/1/2012 5:17 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
לפני כמה חודשים הפכתי להיות אבא של חיילת, ופתאום נפתח בפניי עוד פן של אפליה שפוגעת דווקא במי שמשרת את המדינה. לפני שנים רבות, כשאני הייתי בחובה ובקבע, החלוקה המרכזית הייתה בין מי שהיה קרבי לבין מי שלא; עד כדי כך שבטיפשותנו לא עצרנו לחייל בלי נשק שביקש טרמפ. לכן גם לא העלינו על דעתנו שאפילו מי שהתגייס ושירת במרכז הארץ, הקריב משהו.

אלא שמשהו יסודי השתנה בשנים שעברו מאז. אחוזי הלא מתגייסים מקרב בני ה-18 הולכים וגואים, ולא מדובר עוד רק בחרדים. פתאום מתברר שהמתגייסים והוריהם, לצד השנים שהם מקריבים למען הכלל, נדרשים לשאת קורבן כלכלי לא פשוט.

דרך עולם הצבא של הבת שלי ובני גילה נחשפת תמונה מוזרה ומעוותת. המדינה מחייבת בחוק רק חלק מבני ה-18 לוותר על שנתיים או שלוש מחייהם. הם חייבים לעצור את ההתפתחות הטבעית שלהם, את היכולת לכייף, ללמוד, להרוויח כסף. שלא לדבר על סכנת החיים שבה היא מעמידה חלק מהם. והנה, היא משחררת אזרחים אחרים בני אותו שנתון מכל החובות, אותם ואת הוריהם. הצעירים הערבים, החרדים והמשתמטים למיניהם נהנים היום מאפליה חיובית בוטה.

בפרוס גיל 18, הורי הצעירים מפסיקים לקבל קצבת ילדים עבור הזאטוט שבגר. אבל בעוד הזאטוט החרדי, הערבי או "המצפוני" המשתמט חופשי להתפרנס או להתפתח כפי רצונו, הצעיר שהולך לצבא נפגע מכל הכיוונים. הוא אפילו לא יכול להרוויח כסף כראוי, והוריו חייבים להמשיך לפרנס אותו.
חוסר השוויון מתחדד

הנטל שמוטל על הורי החיילים הקרביים אינו פשוט. הגרושים שהצבא משליש לחיילים לא באמת מספיקים כדי לממן את השפצורים והבגדים המיוחדים שהחבר'ה חייבים לארגן לעצמם, ובוודאי לא מספיקים כדי לממן את הבילויים בסופי השבוע וברגילות.

אבל גם מי שאינו קרבי ומשרת בבסיסים פתוחים נפגע קשות, לפעמים אפילו יותר; כך למשל מי שגר בירושלים ומשרת בתל אביב - הוא והוריו צריכים לממן את צה"ל. הצבא לא מספק בדרך כלל לינה ואוכל מחוץ לבסיס.

כך, יש מי שנדון לנסוע כל יום במשך שעות מהבית לבסיס, ויש מי שהוריו שוכרים לו דירה ליד הצבא. ובכל מקרה, הוצאות הלינה והאוכל שמחוץ לבסיס מוטלות על הצעיר והוריו. אני מכיר הורים ששוכרים לחיילים שלהם דירה בתל אביב בצמוד לבסיס. ולא מדובר בטייקונים, אלא בבני המעמד הבינוני שמוסיפים

עוד מטלה לחשבון הבנק המהודק שלהם.

דווקא עכשיו, כאשר סוגיית הדרת הנשים מעלה את המתחים בין מי שמשרת ומשלם מסים לבין מי שלא, הגיע הזמן לשים לב לעיוות ולאפליה הללו. ככל שאחוזי הלא משרתים עולים, חוסר השוויון מתחדד.

למה שצעיר ערבי שמתפרנס או לומד מגיל 18 ייהנה מאותן זכויות כמו מי שהוריו מממנים את הצבא והמדינה לאורך כל תקופת שירותו? למה שצעיר חרדי יזכה לראות בתורתו אומנותו ולקבל תקציב של משלמי המסים ללימודיו, בעוד בני גילו מפסידים שנים של בניית קריירה ומממנים את זה מכיסם? הגיע הזמן להעביר תקציבים לאחזקת החיילים בסדיר. הם והוריהם זכאים לקבל מימון מלא לכל הצרכים הקשורים לשירותם ולחייהם במשך השנים שבהן המדינה לא מאפשרת להם להתפרנס. הגיע הזמן לשים לב גם לאפליה המוזרה הזו.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

נדב העצני

צילום: .

תושב ירושלים. בעבר כתב וערך ב "העיר" וב"מעריב". מגיש תוכנית רדיו אישית ברשת ב'. בוגר משפטים, היסטוריה ומדעי המדינה

לכל הטורים של נדב העצני

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים