מפרץ חיפה מזוהם? לא מה שחשבתם
האוויר הכי מזוהם בארץ? מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה חיפה טוען כי מצב איכות האוויר באזור חיפה לא נופל מערים גדולות אחרות
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
הסיבות למצב נבעו מריכוז גדול של תעשיות פטרוכימיות הקיימות במפרץ חיפה, לצד תחנת כוח של חברת החשמל. בנוסף, המבנה הטופוגרפי של האזור (רכס הכרמל) מונע פיזור של המזהמים. פרסומים לאחרונה בדבר רמת תחלואה כזו או אחרת במפרץ חיפה, מתעלמים מנתון חשוב ביותר: רבים אינם ערים לעובדה שמחלות הסרטן ואחרות שמקורן בזיהום אוויר מתפתחות במהלך תקופה של 10-20 שניה כך שעודף תחלואה כיום אינו מעיד על מצב איכות האוויר היום.
בנושא פליטת גופרית דו חמצנית (So2), למשל, רמות הפליטה באזור מפרץ חיפה הגיעו לממוצע שנתי של 100 מק"ג למ"ק עד אמצע שנות ה-80 ואילו כיום הממוצע השנתי עומד על 2-3 מק"ג/מ"ק בלבד. מבלי להתעלם מהאתגרים הסביבתיים הקיימים באזור, מצב איכות האוויר במטרופולין חיפה, נכון להיום, איננו גרוע מערים גדולות אחרות בארץ ובאירופה.
בשנים האחרונות התרחב מאוד השימוש במושג "פיתוח בר-קיימא" ואחריו במושג "קיימות" בהקשר של אורח חיים וניהול מדיניות לאומית ומקומית שאינן פוגעות ביכולתם של הדורות הבאים לקיום הוגן. פיתוח בר קיימא על פי התפיסה שהוצגה בדוח ברוטלנד (1987) מחייב שילוב שלושה תחומים: פיתוח המזוהה לרוב עם צמיחה כלכלית, הוגנות חברתית ושמירה על הסביבה. המשך הפיתוח הכלכלי של האזור והעלאת רמת החיים של תושביו תוך שיפור נוסף באיכות האוויר (ואיכות הסביבה בכלל) מחייב עבודה רחבת היקף והתייחסות מפורטת לכל מקורות הפליטה.
במחוז חיפה מתגוררים כיום כ- 11.93% מתושבי המדינה, המאכלסים 93 ישובים. בכדי להבטיח קיום מרחב
חיסול התעשייה אינו פתרון בר קיימא מעצם הגדרת המושג בר קיימא והוא נובע בין השאר ממיתוסים. רוב הציבור סבור כי חלק גדול מהזיהום באזור חיפה מקורו בלבניות של בתי הזיקוק וממפעל נשר למרות שאלה נסגרו כבר לפני למעלה מעשר שנים.
התעשייה היא מרכיב בלתי נפרד ממטרופולין חיפה וקיומה אינו סותר את עקרון הקיימות, להיפך. זאת בתנאי, כמובן, שנעשות ההשקעות, הכספיות והאחרות, הדרושות לעמידה בתקני הסביבה. מתוך ראיה זאת, בוצעו באזור מפרץ חיפה בשנים האחרונות פרויקטים גדולים על מנת לעמוד בתקני הסביבה.
המפעלים באזור ובראשם המתחם הפטרוכימי, השקיעו למעלה מ-200 מיליון דולר באמצעים להקטנת פליטות מזהמים ולצמצום הסיכונים מהחומרים בהם משתמשת התעשייה. מלבד זאת, הושלמו פרויקטים תחבורתיים בהיקף נרחב ביותר כמו מנהרות הכרמל, מטרונית וכביש עוקף קריות, שהביאו לתרומה ניכרת בצמצום פליטות מתחבורה והרחקת צירי התנועה המרכזיים מאזורי מגורים.
המהלכים שננקטו עד כה באזור מפרץ חיפה הביאו לשינוי ותרמו רבות לשיפור איכות האוויר, כפי שמעידים מומחים, אולם זוהי רק תחילת הדרך ולא סופה. המאבק לצמצום המפגעים הסביבתיים צריך להימשך ולהתבסס על בהשקעת כספים, כוח אדם מקצועי, חקיקה מתאימה ושיתוף פעולה של כל הגורמים על מנת להשיג קיימות בעיר מודרנית.
הכותב, ד"ר עופר דרסלר, הוא מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה חיפה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם