אולי אפשר לחיות אחרת

תשדיר של המשרד לפיתוח הנגב והגליל מציע לצאת מהבועה ולבנות בית בפריפריה עם עזרה מהמדינה. אבל למרות הפיתויים, נשארתי עם השאלה האם זה משתלם?

אבי ה. מוטחדה | 5/1/2012 16:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
עם משכורת של חצי עיתונאי וחצי מחנך, גם אלפי רבבות של מחאות חברתיות לא ישנו את גורלי. הישראלים מתגאים בהיי-טק, משפטים ובכלכלה - אלו הרי "עבודות אמיתיות" שמניבות כסף. מקצועות הומניים הם לא באמת חשובים. נראה שגורלי נחרץ לחיות בשכירות חסרת תכלית באחת מערי המרכז, כי בה מרבית התעסוקה.

אבל אז נתקלתי בתשדיר של המשרד לפיתוח הנגב והגליל, שמציע לצאת מהבועה ולבנות בית בגליל או בנגב. סכום התחלתי למשכנתה צריך בכל מקרה, כך שייקח לי כמה שנים טובות לחסוך, בינתיים כדאי לבדוק מהן האפשרויות.
נקודת אור

במדינה שבה עמותות ותנועות חברתיות משלימות את פעילות המפלגות ומשרדי הממשלה, "תנועת אור" היא האחראית למתן סיוע ועזרה לישראלי שמחפש לדור בגליל או בנגב. מדובר במעין חלוצים עבריים מודרניים, שחולמים לראות ילדים מתרוצצים בין חולות המדבר ובין הרים ירוקים, ומשפחות מחייכות שהחליטו לשים קץ לחיי האשליה התל-אביביים.

עד כה הקימה התנועה שישה יישובים חדשים בנגב ובגליל, זאת בנוסף לעשרות גרעיני התיישבות צעירים בישובי הפריפריה.

המשוואה פשוטה:

הביקוש רב על ההיצע, ריכוז התעסוקה במשק וצפיפות שהולכה וגדלה, יוצרים מחירי דיור מופקעים במרכז. הפתרון: התיישבות בנגב והגליל שמהווים יותר מ-70 אחוז משטחה של מדינת ישראל, אבל מיושבים רק על ידי שליש מהאוכלוסייה.

אף ש"תנועת אור", פועלת יד ביד עם משרדי ממשלה, היתרון בפעילותה הוא היכולת לאגד את כלל הנושאים תחת מטרייה אחת: דיור, תעסוקה חינוך ועוד. אז לאחר שהצטיידתי בנתונים, אומדנים ומחשבון, ניסיתי להבין מה השורה התחתונה.

הטבות מול אשליות

ההטבות, להפתעתי, הן רבות. גולת הכותרת היא 100,000 שקלים שהובטחו לרוכשי דירה ראשונה בפריפריה, הפחתה במס הכנסה שנעה בין 13 ל-25 אחוז, תלוי באזור המגורים, סבסוד מגרשים וסיוע במשכנתה. ואם לא די בכך, לפי נתוני הלמ"ס, ההפרש הממוצע של משק בית בגוש דן למשק בית בנגב או בגליל, עומד על כ-3,000 שקל בחודש.

פרט לבעיות כמו תחבורה נגישה, השאלה העיקרית היא תעסוקה. משרדי הממשלה, מודעים לכך ומובילים תוכנית למשיכת חברות גדולות לנגב ולגליל, כדי ליצור מרכזי תעסוקה והיצע משרות גדול לתושבים. אבל גם מציעים לחשוב מחוץ לקופסה: דווקא כשהמשק במיתון, שועל חכם יודע לנצל את המצב.

לכן, מוסד דוגמת מרכז טיפוח יזמות (מט"י), יכול לסייע בהקמת עסק חדש ולתת יעוץ עסקי, הסדרת הלוואות נוחות ואפילו יעניק קורסים וסדנאות להקניית ידע וכלי ניהול עסקיים. ואם נוסיף את השכירויות הנמוכות לעומת המרכז, והלוואות גדולות של קרנות סיוע מיוחדות בריבית נמוכה מאוד, נקבל זריקת עידוד מרעננת לבעיית הפרנסה.

ומה עם הסטודנטים?

אחד הכוחות המניעים את גלגלי ההתיישבות הם צעירים. 25 אלף שקלים מובטחים לסטודנטים בפריפריה, בתנאי שיעבדו ויגורו במשך שנתיים באזור לימודיהם. את בעיית התעסוקה פתרה המדינה, בהתחייבות של מפעלים דוגמת רפא"ל, אינטל ואמדוקס, בהם הסטודנטים ייקלטו לעבודה בתנאים של מתמחים.

אבל הראש היהודי הוא לא פראייר, ומיד נוטל מחשבון ומגלה שהמלגה המובטחת היא כ-690 שקלים בחודש. וזה עוד לפני הפחתת מס המלגות, מה שיוריד את התמלוגים בעוד כמאה שבעים שקלים. כלומר נותרנו עם פחות ממשכורת חייל סדיר.

למעלה מ-5,000 משפחות כבר עברו בפועל לפריפריה, בסיוע וליווי "תנועת אור" ומשרדי הממשלה. הבעיות העיקריות על כף המאזניים הן תעסוקה, תחבורה והריחוק מהמשפחה. כנגדם איכות חיים, הטבות מס, סבסוד ומלגה.

ככל שהעמקתי והתעניינתי יותר, רמת השידולים רק הלכה וגדלה. אבל השאלה האם לארוז את מטלטלי ולעבור צפונה או דרומה, נותרה בעינה.

ועוד נקודה למחשבה: שטחים זולים, ופיתוח בתנופה יימשכו בסופו של דבר דווקא בעלי הון. לא רחוק היום שהנגב והגליל יהפכו לבתי רפאים של אילי הון מהעולם או מישראל, שמבקשים לבנות טירת חורף מול הר החרמון המושלג או וילת קיץ המשקיפה למכתש רמון.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מחוץ לבועה

אבי ה. מוטחדה וליאור אבני הם בוגרי תואר ראשון בתקשורת ממכללת ספיר. בני עשרים פלוס. מאמינים שצריך לדבר על הפערים החברתיים כי אחרת הם רק יגדלו. וחושבים שיש חיים גם מחוץ לגוש דן

לכל הכתבות של מחוץ לבועה

עוד ב''מחוץ לבועה''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים