מעצמה בשקיעה
יחסו של משרד האוצר בזמן האחרון לחברות הזנק צעירות בכלל ולחברות ביוטכנולוגיה בפרט, הוא בלתי נסבל וגובל בסיכון של ממש לכלל התעשייה בישראל
כולנו מתמלאים בגאווה כשמדענים מכובדים כמו דן שכטמן זוכים בפרס נובל, ואין גורם ממשלתי שלא ממהר לקשור את עצמו להצלחתו של האיש. ואולם, בפועל המצב שונה. רק לפני כמה ימים נודע שתקציב האוצר למדען הראשי לשנת 2012 צפוי להיות הנמוך ביותר מאז 2005 - שפל של 7 שנים.
יחסו של משרד האוצר בזמן האחרון לחברות הזנק צעירות בכלל ולחברות ביוטכנולוגיה בפרט הוא בלתי נסבל וגובל בסיכון של ממש לכלל התעשייה בישראל. מדינת ישראל הקימה את משרד המדען הראשי כחלק מאסטרטגיה כוללת שמטרתה ליצור יתרון תחרותי לחברות ישראליות אל מול חברות זרות בכל הקשור לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות. הסיוע של המדען אמור לדחוף את החברות המקומיות לעמדה של מובילות עולמיות בתעשיית ההיי-טק.
בבחינה לאחור של 3 העשורים האחרונים חשוב לומר שפעילותו של המדען הראשי מבורכת, ואכן יש לה זכויות רבות ביצירה של תעשיית היי-טק מהמובילות וההישגיות ביותר בעולם. בשנים האחרונות חל שינוי בתפיסה - יותר ויותר חברות ביוטכנולוגיה ישראליות כבר לא חושבות רק על מכירת הרעיון שפיתחו ועל זכייה באקזיט מהיר, אלא נושאות פניהן לעבר הקמת מרכזי פיתוח ומפעלים של ממש. חברות אלה יוכלו לייצר לאורך שנים מכירות בהיקפים גדולים, להעסיק אלפי עובדים ולהוות מקור צמיחה ועושר משמעותי למשק המקומי.
לשכת המדען הראשי זיהתה את הפוטנציאל הגלום בחברות הביוטכנולוגיה לפני כמה שנים והחלה לפעול על מנת לקדם יוזמות בתחום באמצעות מענקי השתתפות במחקר ובפיתוח. בשנה שעברה התבשרנו על יוזמתו המבורכת של המדען הראשי להקים קרנות ביוטכנולוגיה שיקבלו ממנו הטבות בתמורה להשקעות בחברות מקומיות. לאחרונה אף נודע כי אורבימד, אחת מהקרנות הללו, הגדילה לעשות והצליחה לגייס כרבע מיליארד דולר.
חברות הביוטכנולוגיה דורשות השקעה של משאבים ואורך נשימה רב עד להגעת המוצר לשוק. על כן, חברות אלה תלויות במיוחד במענקי המדען לשם קיומן והמשך פעילותן השוטפת. בחלק מהמיזמים תקציב המדען יכול להגיע גם ל-30%-50% מכלל תקציב המו"פ של החברה. להקפאת הסיוע מהמדען ישנה משמעות מכרעת, שלא לומר הרסנית, בעיקר בימים ששוק ההון סגור יותר מתמיד לגיוסי הון של חברות.
לפני כמה שבועות פנה המדען הראשי לתקשורת בעקבות הקפאת תקציבי האוצר בצעד חריג של ייאוש. קריאתו הציבה מראה מכוערת ומביכה מול פניה של הבירוקרטיה הישראלית, וזו חשפה את משחקי הכוח של משרד האוצר מול המדען הראשי וכך גם מול חברות ההזנק ואת עתידה הכלכלי של מדינת ישראל. חברות הביוטכנולוגיה מגישות במהירות ובמקצועיות את בקשותיהן לבחינתו של המדען, אך נאלצות להמתין חודשים ארוכים עד שמשרד האוצר משחרר, אם בכלל, את כספי המענקים.
לא מדובר בהפחדה או בתאוריה - חברות רבות כבר החלו לפטר עובדים, לצמצם פעילויות ובעיקר להתרחק מהחלום להגיע עם מוצר לשוק בתוך פרק זמן סביר. כשמדובר בטכנולוגיות עילית, זמן ההגעה לשוק במועד הינו אחד הפרמטרים הקריטיים ביותר להצלחתה של חברה; מענק שיגיע מאוחר מדי יפספס את מטרתו.
לנו רק נותר לתהות אם מדובר בהתנהלות מכוונת של האוצר שנועדה לגרום לחברות הביוטכנולוגיה להיסגר בדרך למלחמה על התקציבים כדי לחסוך עוד כמה לירות, או שמא מישהו באוצר עדיין לא השכיל להבין את גודל ההזדמנות שעומדת בפני המשק הישראלי להפוך למעצמת ביוטכנולוגיה. כך או כך מדובר בהתנהלות שערורייתית, שאין לה מקום במדינה שגאוותה בהישגיה הטכנולוגיים.
הכותב הוא סמנכ"ל כספים של חברת הביורפואה הישראלית פלוריסטם
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם