המחיר האמיתי של חוק חינוך חינם
כולם יפסידו מרפורמת הבאושים. הורים נזקקים יסבלו מגנים באיכות ירודה. האחרים יראו את ילדיהם מתחנכים בגנים צפופים על ידי גננות שנאמנותן נתונה לאדוניהן - המפקחים ממשרד החינוך
החלטת הממשלה היא איוולת תקציבית, שמיישמת את המלצות טרכטנברג בתחום החינוך, שבמרכזן הרחבה של יריעת חינוך חינם לילדים בני 4-3 (כ-300 אלף ילדים בישראל). העלות, 2.6 מיליארד שקל, תמומן השנה באמצעות קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה. בשנים הבאות תלך ההוצאה השנתית ותתפח עד לכ-6 מיליארד שקל לשנה. מאיפה יבוא המימון? כנראה בממשלת ישראל סומכים על נס פך הכסף.
אם נס ג'ריקן המזומנים לא יתרחש, ניאלץ להגיע למסקנה שממשלת ישראל משכנה את עתידנו. ההחלטה להנהיג חינוך חינם לטף תביא לשפיכת 28 מיליארד שקל בשנים הקרובות אל תוך בור תקציבי ללא תחתית. החלטה על הענקת שירות חינם מבצעים רק פעם אחת. מרגע שהשירות ניתן בחינם הכל רואים בו "זכות טבעית" שאין לערער עליה. זמן קצר לאחר יישום התוכנית שום פוליטיקאי לא יעז לקבל החלטה שתיראה כפגיעה במאות אלפי הורים בעלי זכות הצבעה. המשקולת הכספית הכבדה תהיה קשורה לצווארנו לשנים רבות.
את ההפקרות התקציבית אפשר להבין - ניחוח הבחירות נישא באוויר וסביב שולחן הממשלה יושבים פוליטיקאים - אך על שיקול הדעת הנמהר אי אפשר לסלוח. הרפורמה החדשה תביא בעקבותיה שינויים דרמטיים בחינוך. לפי התוכנית יחוסלו אלפי הגנים הפרטיים והילדים בהם יידחקו אל גנים ציבוריים חדשים וצפופים (29 ילדים בגן בממוצע) עם צוות מטפלים מצומצם, שיעניק לילדים טיפול פקידותי, כמקובל בשירות הממשלתי.
כמעט כולם יפסידו מרפורמת הבאושים הזאת. הגננות בגנים הפרטיים יאבדו את מטה לחמן. הגננות בגנים העירוניים והציבוריים יזכו למשכורת ממשלתית ירודה. הורים נזקקים, שממילא נהנו מסבסוד עמוק, יסבלו מגנים ציבוריים באיכות
ירודה אפילו יותר. הורים אחרים לילדים בגנים ציבוריים יראו את ילדיהם מתחנכים בגנים צפופים יותר על-ידי גננות שנאמנותן נתונה לאדוניהן - המפקחים ממשרד החינוך. הורי הילדים שבחרו קודם חינוך פרטי ייאלצו לשלוח את ילדיהם לגנים צפופים בהשגחה לקויה. הנהנים היחידים יהיו אנשי הבירוקרטיה הפדגוגית של משרד החינוך, שבמעבדת הניסויים הפרטאצ'יים שלהם יופקדו מעתה עוד מאות אלפי ילדים.
וזו רק ההתחלה. בשנת 2013 יתברר כי למרות הכוונות הטובות לא התרחש נס ג'ריקן המזומנים, ולכן תצומצם הקצבת המיליארדים לבניית גנים חדשים ויוקטן הסבסוד לצהרונים. גני הילדים יתחילו להיראות כמו קופסאות סרדינים. הורים שיש להם יכולת כספית יימלטו לגנים הפרטיים החדשים ו)(ומשרד החינוך יפתח במאבק חסר תוחלת נגדם). הורים נזקקים ובעלי יכולת ממוצעת ייאלצו לשאת את הצפיפות ואת הגננות נטולות ההכשרה והרצון הטוב.
בסופו של הסיפור נחזור לנקודת המוצא - עם כמה צלקות כואבות. עשרות מיליארדי שקלים יבוזבזו. איכות החינוך והטיפול בגנים הציבוריים והעירוניים תרד. הגנים הפרטיים יחזרו, אלא שהפעם הם יהיו יקרים יותר וטובים פחות. ככה זה כשהלופה היא גני סרדינים בניהול פקידי ממשלה. ראיתם באחרונה איך נראה ומתפקד בית ספר ממלכתי?
הכשל טמון כבר בנקודת המוצא - בוועדת טרכטנברג. בין מומחי הוועדה לא היה אדם שעסק בפועל בהוראה או בחינוך (בוועדה היתה חברה אחת שהיא חוקרת בתחום הפסיכולוגיה החינוכית). הוועדה לא נועצה בכלכלנים בעלי מומחיות בחינוך ולא בחנה מחקרים, גישות חלופיות או תוכניות דומות בעולם. טרכטנברג ועמיתיו ירו מהמותן.
הממשלה, בתורה, אף היא לא הקדישה שנייה אחת לבחינת טיב התוכנית. טרכטנברג אמר שזה בסדר, אז יאללה. האם יש שר בממשלה היכול להצביע על מקום אחד בעולם שרפורמה כזו הביאה לשיפור באיכות החינוך? אין שר כזה בממשלה, כי אין מקום כזה בעולם.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם