בטבע שלו: 60 שנה למאבק נגד ייבוש ימת החולה
אחרי שהוביל את המאבק הסביבתי הראשון בארץ נגד ייבוש ימת החולה מודאג עזריה אלון מהאיומים הגוברים על ערכי הנוף והטבע: "כשזה מגיע למקבלי ההחלטות או לבעלי ההון, השיקולים הסביבתיים נעלמים"
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
דוח האיומים על השטחים הפתוחים לשנת 2012 חושף כי מאז פרסום הדוח הראשון לפני 5 שנים בלבד חלה עלייה של 63% בבניית פרויקטים נדלניים ובפיתוח תשתיות המאיימים על השטחים הפתוחים (110 גורמים מאיימים השנה, לעומת 69 בשנת 2008).
באופן אירוני, הדוח מתפרסם בדיוק 60 שנה אחרי המאבק הסביבתי הראשון שנעשה בארץ לעצירת הפעילות ההנדסית הגדולה ביותר שנעשתה עד אותם ימים בישראל - ייבוש ימת החולה. המאבק, שהובילו עזריה אלון ואמוץ זהבי המיתולוגים, הוליד את ההחל"ט שהפכה לימים לארגון הסביבתי החשוב בארץ, שהחדיר למודעות הציבורית את המושג "איכות הסביבה".
שנים רבות לאחר הקמת ההחל"ט נולדו ארגונים סביבתיים בעלי אג'נדה סביבתית שונה: מאבקים נגד מפעלים מזהמים ועידוד למחזר פסולת, להשתמש בתחבורה ציבורית, לרכוב על אופניים ולבצע בנייה ירוקה. בשעה שהארגונים הסביבתיים הצעירים עדים לעלייה במודעות ולשיפור ביישום המדיניות שהם מקדמים, נדמה כי דווקא שועל הקרבות הגדול והוותיק ביותר נאלץ להתמודד עם מערכות שלטוניות ותכנוניות שהולכות ונאטמות לערכים הסביבתיים השורשיים ביותר שניטעו כאן.
ממרומי 93 שנותיו מספר עזריה אלון בצלילות מעוררת השתאות איך הוא ואמוץ זהבי נאבקו כנגד כל הסיכויים, ללא מעמד וללא אמצעים, במבצע העצום של ייבוש ימה שלמה שהשתרעה על פני 62 אלף דונם, שמטרתו להרחיב את השטחים החקלאיים לתושבי הגליל העליון.
זהבי ואלון החלו את מאבקם ב-1952, שנה אחרי שמבצע הייבוש החל. סוריה, שהתנגדה למבצע, הפציצה תדיר את העובדים והביאה למותם של 40 ישראלים
לימים הגדירו מרבית הגופים הסביבתיים את המבצע כאסון שהנזק שיצר עלה על תועלתו. אלון מספר שכשנאבקו עם חבריהם בימים שלא היתה מודעות סביבתית בארץ, "כולם הסתכלו עלינו כעל משוגעים, טיפשים ומצחיקים". אך אף שהמאבק לא הצליח לעצור את הייבוש, הוא הוביל להכרזה על החולה כעל שמורת הטבע הראשונה בישראל (בהמשך להקמת רשות הטבע והגנים, שנועדה להיות הגוף הממשלתי האמון על שמירת החי והצומח; כמו כן הוגדרו שמורות טבע בשטחים נוספים כבעלות רגישות נופית וערכי טבע ייחודיים.
"אילולא היינו מתחילים בזה איש לא היה עושה זאת. בכל זאת יזמנו את הקמת רשות שמורות הטבע. כשהתחלתי לדבר על הפיכת הכרמל לגן לאומי הוא היה מיועד להקמת שיכונים ובהם כבישים שאיימו להחריב את היערות", משחזר אלון, "מנענו הקמה של בתי זיקוק באילת, קמפיין ההגנה על פרחי ארצנו הצליח מאוד, ואפילו נעמי שמר נענתה לבקשתי לשנות שורה בשיר 'הטיול הקטן' שהיא כתבה בשנת 1964 - מ'1,000 רקפות כל אחד קטף' ל'1,000 רקפות כל אחד ספר'. שנים בודדות לאחר מכן היא גם כתבה את השיר 'ולס להגנת הצומח', והארגון, שעם היווסדו מנה עשרות חברים בלבד, מונה כבר רבבות".
אלון מסביר כי האיומים המכוונים לערכי הנוף והטבע רק מתגברים ומציין כי "המודעות הלכה וגדלה, אבל איפה? בקרב הציבור. כשזה מגיע למקבלי ההחלטות או לבעלי ההון, השיקולים הסביבתיים נעלמים. אף שיש חלופות שממזערות את הפגיעה בערכי הטבע, שיקולים הנוגעים לעולם הנוף, החי, הצומח והמורשת פשוט לא מעניינים אותם", הוא עונה בחדות.
קושה פקמן, מנכ"ל החברה להגנת הטבע, מודה כי בשנים האחרונות נאלצה ההחל"ט לגייס כלי מלחמה חדשים נגד התופעה. "התחלנו להפיק את דוח האיומים על השטחים הפתוחים מתוך הבנה שכל האיומים הנוגעים לתהליכי תכנון הופכים למשמעותיים ומהותיים", הוא מסביר, "הבנו שיש צורך ממשי לחשוף אותם מוקדם לציבור ולגופים הרלוונטיים כדי לאפשר להם להתמודד עם זה לפני שיהיה מאוחר מדי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם