קודאק והתמונה הגדולה
ענקית ציוד הצילום לא התאימה עצמה לשינויים ונפלה. הלקח: הגנה מלאכותית על יצרנים מקומיים תביא לנפילתם במוקדם או במאוחר
קודאק נותרה תקועה מאחור בעולם סרטי הצילום ולא רצה מבחינה עסקית מספיק מהר עם הקדמה האכזרית. כל מנהל, בעולם הטכנולוגיה וגם מחוצה לו, מבין שדריכה במקום פירושה נסיגה לאחור. כדי להיטיב להתחרות חייבים לחדש, לשנות ולעתים אף להמציא את השוק עצמו (כדוגמת שוק המים המינרליים). קודאק , כמו רבים אחרים, לא תפסה את מהפכת הסמארטפון ואת מה שסטיב ג'ובס עולל לשוק זה.
לא רק ענף הצילום נקלע לסכנה (הסמארטפון מכיל מצלמה משוכללת אפילו יותר ממצלמה דיגיטלית). על הכוונת נמצאת תעשיית השעונים (לתשומת לב הנהלת שעוני עדי הישראלית), היומן המשרדי, הג'י-פיאס, נגני ה-MP ועוד ועוד.
קודאק לא הייתה הראשונה ולא האחרונה מבין חברות הטכנולוגיה שאיכשהו נותרו מאחור. זה כבר קרה בעבר לענפים נוספים שדומה שיהיו איתנו לעולם ועד אך נכחדו כמו הדינוזאורים. כך למשל תעשיית הקרח (בעקבות פיתוח המקרר), תעשיות פרוות השועל (בזכות בריז'יט ברדו והארגונים להגנת בעלי החיים), רשתות הבלוקבסטר (עם עליית קרנה של תעשיית הווי או-די), תעשיית מכשירי הפקסים (שהוחלפה באי-מייל הידידותי)
ועוד.
מקרה קודאק חייב להדליק נורת אזהרה למגזר העסקי הישראלי, אבל גם למגזר הציבורי. למנהל פיתוח עסקי מומלץ לחשוב על שוק המחר ולא על תעשיית ההווה. לחלופין הוא חייב לפרסם ולפרסם כדי להצדיק את תכלית קיומו. גידי גוב מ"בזק" צועק כל הדרך לתשדיר הפרסום כדי לשכנע "למה לא מהבזק". למרות מחירה הזול של התקשורת הקווית בהשוואה לניידת, מתברר שהמחיר אינו הכל. דוגמה נוספת היא רשתות הפארם, שהעלימו את בתי המרקחת המסורתיים, והפכו בפועל למינימרקטים המוכרים מוצרים החל מפריטי קוסמטיקה עד בקבוקי שתייה. לא במקרה בתי המרקחת של רשת הפארם תקועים עמוק בחנות, כדי שהקונים יפגשו בדרך את מגוון המוצרים האחרים.
גם מערכת הממשל צריכה לצלם את קריסת קודאק ולהפיק לקחים, אבל זה עדיין לא קורה. השבוע הוגשה הצעת חוק המנסה להפקיע את הסמכות להפחתת מכסים משר האוצר ולהעבירה לוועדת הכספים. על מה המהומה? ועדת הכספים מנסה להגן על מפעלים ישראליים שבהוויה הכלכלית הנוכחית אין להם מקום. מדובר בהגנה על יבואני שימורי הטונה הגולמית, על תוצרת מפעל צמר הסלעים )המשמש כחומר גלם לתעשיית הדלתות(, על מפעל פרי גליל ועוד. ניסיונות ההחייאה המלאכותיים, המקבלים תאוצה על רקע הבחירות הקרבות לכנסת, מזכירים ניסיון פתטי להקים מפעלים למכירת קרח רק כדי לייצר תעסוקה. הגנה מלאכותית על תעשיות אנכרוניסטיות תביא ממילא, במוקדם או במאוחר, לנפילתן.
ממשלת ישראל, כמו כל חברה עסקית, חייבת להתאים את עצמה לעולם הכלכלי המשתנה, לנצל את יתרונותיה היחסיים ולפתוח את השוק לתחרות.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם