משכיחים את ההיסטוריה
השבר בלימודי ההיסטוריה במערכת החינוך נובע מקיצוץ שעות הלימוד ומשלוש קללות נוספות: המדידה, המותגיות והפחדנות
כל אחד מאיתנו יודע על מה בראלי מדבר, ושכמות הלימודים היא רק קצה הבעיה. שעות ההיסטוריה שכן מתקיימות מוקדשות, רובן ככולן, למטרה אחת בלבד: העמקת תודעת הרדיפה של התלמידים. ההיסטוריה של העולם הופכת להיות ההיסטוריה של רדיפת יהודים בעולם. מעשיה של מדינת ישראל אינם מנותחים באיזמל היסטורי ביקורתי, וניסיונות להתווכח או לקרוא תיגר על הפרשנות הרדודה ביותר של האירועים, במקרה שאלה נלמדים בכלל, מעוררים במורים חלחלה.
התוצאה היא תלמידים שבורותם אמנותם. אין להם מושג על נסיבותיה של מלחמת לבנון הראשונה, שבה השתתפו רבים מהוריהם. ואדי סאליב מבחינתם הוא אפילו לא מקום - ספק אם מי שלא גר בחיפה אפילו יודע שהוא שם - ובוודאי לא אתר שבו התרחש מאורע חברתי חשוב. הם יכולים ללמוד בבית הספר אין-ספור מקצועות אקזוטיים, אבל לא מכירים את העובדות הבסיסיות ביותר בתולדות מדינתם, זאת שמיד לאחר הלימודים הם ייקראו להתגייס לצבא כדי להגן עליה.
שלוש
קללות חברו כדי לחסל את לימודי ההיסטוריה: המדידה, המותגיות והפחדנות. בעיני שרי החינוך, מה שחשוב הוא מה שאפשר למדוד: קודם כל התוצאות במבחנים הבינלאומיים, המשמשות לקהילה היהודית בציון מקור נוסף לחרדה - מה אתם יודעים, האיראנים יותר טובים מאיתנו במחשבים - ואחר כך שיעורי הזכאות לבגרות, דיבוק הגורר איתו מערכת מסובכת של בחינות וציונים, המלמדים את התלמיד בעיקר לתחמן ולהתווכח.
המותגיות גורמת למוסדות החינוך להתגאות במקצועות אזוטריים, מקולנוע (שאין שום צורך ללמד אותו בבית הספר) עד מחול ושפות אקזוטיות. בתיכון בישראל מלמדים לא פחות מ-150 מקצועות, ובכמעט 100 מתוכם אפשר לגשת לבגרות. למה, לפיכך, לתלמיד לשבור את הראש והזיכרון בהיסטוריה? והפחדנות, היא גורמת למערכת לברוח מכל דבר שריח של ויכוח נודף ממנו. זה לא שהימין והשמאל לא רוצים שנזכור: המערכת פשוט פוחדת לגעת בדברים שעלולים לעורר ויכוח. חברה עם ערכים היא גם חברה שמוכנה להתווכח עליהם, ואפילו לריב. זאת חברה שמקדשת ידע, אפילו אם הוא מביא לשאלות הנראות ככפירה בעיקר. אבל במערכת החינוך שלנו פוחדים מאלה. לא פלא שהדבר היחיד שנשאר הוא ללמד כמה שונאים אותנו.
הימין והשמאל בישראל מאוחדים לא רק בשאיפתם להשכיח, אלא גם בשאיפתם לרדד, לחנך לתרבות שבה הציון הוא תכלית הכל ומותר למתוח כל גבול כדי להגיע אליו )וראו כמות לקויי הלמידה המאובחנים בישראל, בעיקר בקרב האוכלוסיות החזקות יותר(, ולקדש את ה"מעשי" וה"אובייקטיבי". במדינה שמנהיגיה נטשו מזמן את היומרה להתוות ערכים ומגבשים את מנהיגותם סביב הפחד הקיומי בלבד, לא פלא שמשכיחים את ההיסטוריה.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם