טרגדיה בלי שמות ופנים
זה היה מסעו האחרון של תינוק בן אבעה חודשים בסך הכל ואף אחד לא יודע מדוע. סיפור טרגי בלי שמות ופנים, ויום אחד מישהו ישאל "למה"
אחד שמת, ואף אחד עדיין לא יודע למה. הגוף הקטן, עטוף תכריכים, הונח במרכז האלונקה הגדולה של חברה קדישא. נע למעלה ולמטה בתנועות קטנות וקלות. ממדיו הזעירים של בעליו מעידים עד כמה קצרים היו חייו. תינוק שכבר לא יוציא שן ראשונה. לא ילמד לדבר ולא יידע ללכת. היה תינוק, ואיננו עוד.
אין לך דבר נורא יותר מהורים שקוברים את ילדם. כמה מורכבים ומבלבלים היו אתמול המראות בשער החסד בבית העלמין ירקון: אבא ואמא, חשודים בהריגת בנם, אבלים ומיוסרים - וגופת התינוק המת לפניהם. שוטרים וניידת, מדים וקריעה. סצנה נוראית מסיפור טראגי. כמה כבדים היו צעדיו של האב החשוד כשהתקרב אל גופת בנו, עצר, נישק, כרע ברך ובכה. כתפיו רועדות וקולו רועם.
בכייה של אם התינוק מרעיד את רחבת ההספדים. הקרובים והמנחמים שבוכים איתם מביטים בהם. מנסים לדלות רמז, רסיס ראיה, הכרעה. להשלים פאזל חסר ובלתי נסבל. איך נגמרו להם חייו של תינוק קטן.
לאט-לאט גלגל איש החברה קדישא את האלונקה ועליה התינוק המת, כאילו הייתה עגלת טיולים. "לאט-לאט", סימנו לו הצועדים במסע ההלוויה, מותחים את חיי התינוק המת תחת השמש, נעים בתוך השבילים של בית הקברות בדממה. מלווים בשוטרים. האב החשוד אומר קדיש, והקהל הגדול בוכה. הגוף הקטן מורד אל הבור. זרי הפרחים מונחים אחד אחרי השני. המנחמים עוברים לפני ההורים. לחיצת יד. תנועת ראש. שקט.
זה סיפור בלי שמות ובלי פנים. "התינוק שהוריו חשודים בהריגתו", ככה אנחנו קוראים לו. "התינוק שטולטל", "ההורים החשודים בהריגת בנם". בסרטי וידיאו שהוציאה המשפחה לתקשורת רואים תינוק מטושטש פנים. כך קובע החוק, וכך גם מעדיפה
המשפחה. האם החשודה מחזיקה תינוק בבגד לבן ששוליו סגולים. אפשר לדמיין ריח תינוקות שאפף את הבית לפני האסון, מנגינה של מובייל לפני השינה, שיר ילדים ישן. ניגוד מוחלט לגוף שהיטלטל אתמול על האלונקה של החברה קדישא. בתום מסע ההלוויה ביקש האב החשוד להתעכב ליד הקבר הטרי של בנו. מה אמר לו? מה רצה להגיד? אחר כך נלקחו שני ההורים, האב והאם, להמשך החקירה.
רק ארבעה חודשים חי התינוק שהוריו חשודים בהריגתו. הוא נקבר אתמול בבית העלמין ירקון, משאיר אחריו את השאלה ממה מת-פתוחה. אחותו התאומה, שגם היא סבלה מחבלות אבל נשארה בחיים, לא יודעת שאתמול קברו את אחיה. יום אחד היא תגדל וגם היא תשאל "למה".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם