זהו, רוברטו: שער של פעם ב-100 שנה
רוברטו קרלוס הודיע כי יפרוש העונה. השער המופלא ב1997- לעולם לא יתלה את הנעליים

רוברטו קרלוס סידר אז את כדור העונשין בערך 30 מטר מהשער, קצת לפני נעלי היומברו השחורות שלו. שם על הגבשושית המתאימה, לקח 20 צעדי ריצה, מדד את ארבעת הצרפתים שעמדו בחומה שממול, ורץ בכדי לשחרר קצת לחץ מהרגל השמאלית.
פרופסור כריסטוף קלאנט ופרופסור דויד קוואר, מהבית ספר הפוליטכני שליד פריז, עברו על האירוע מאות פעמים וקבעו שאם קרלוס לא היה מטיס את הכדור במהירות של 130 קמ"ש, הוא לא היה עושה את המסלול המדהים ומסיים בשיפולי הרשת.
קרלוס בעט ברגל שמאל כדור שכבר נראה עושה את דרכו ימינה, לכיוון היציע. אחד ממביאי הכדור כופף את ראשו בדאגה, חשב שפצצה עומדת לפגוע ולשלוח אותו לעולם שכולו טוב. אבל אז, משום מקום, הכדור עשה תפנית חדה שמאלה במהירות פראית, ונכנס ליד הקורה לתדהמת הצופים והשדר היפני, שאתמול נאלצתי לשמוע פעם נוספת.
אף אחד לא זוכר מי זכה באותו טורניר, שבא כהכנה למונדיאל ב.1998- אבל אף אחד לא שוכח את הבעיטה המדהימה של המגן הברזילאי.
צמד המדענים, שיצא עם מסקנות האירוע רק לפני שנתיים, קבע שלא היה מדובר בבעיטה מזליקית שאיכשהו עשתה את דרכה לרשת. מתברר שקרלוס עבד עליה באימונים. הוא אולי לא הבין בחוקי הפיזיקה, אבל ידע שאם הוא בועט בעוצמה מירבית, בתוספת סיבוב קטן של הכדור, זה יהיה בערך המסלול. אמנם מדובר בשער מטורף, אבל גאוני עם תכנון.

קרלוס הוא מסוג השחקנים שנתגעגע אליהם. לא לזה שהתרוצץ בשנים האחרונות בטורקיה ודגאסטן במטרה למלא את חשבון הבנק השמן, אלא זה שרשם 370 הופעות בריאל מדריד ו125- בנבחרת ברזיל. מגן עם כוח פריצה מופלא, בעיטה והרמה תוך כדי ריצה, מונח שרוב המגינים הישראלים מתקשים להבין, איך בכלל אפשר לחבר בין שני המוטיבים המסובכים.
רגל שמאל היא מצרך מבוקש במועדוני הכדורגל, אבל הייחוד של קרלוס נמצא דווקא בחיוך התמידי. בכדורגל הרציני של היום, עניין של חיים ומוות, הוא הסתובב מרוצה, מרכז המסיבה. ככה בדיוק הייתם רוצים שייראו השחקנים שלכם ולא עגומים ואפרוריים.
חבל, אין מה להגיד, אבל ברגע זה אני מוכן להגיש את התיאוריה שלי לגבי אותה בעיטה מטורפת מ.'97- לדעתי אחרי שקיבל את הבומבה האימתנית, ממש באמצע המעוף, הכדור קיבל עצבים והחליט למרוד. "לא רוצה ימינה, למה מי זה רוברטו קרלוס."?