לפני פיצוץ: התקן שימנע אסון מקידוחי נפט?
חוק הנפט המיושן כבר לא מספק בימים אלה, שבהם הנהירה לקידוחים גוברת. משרד האנרגיה מפתח תקנות חדשות לחיפוש נפט וגז. הפעילים הסביבתיים טוענים שהקוד המוצע נעדר שקיפות ודיון ציבורי
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
רגע לפני שהשטח יחזור לבעור קיבלו גופים וגורמים סביבתיים טיוטה של קוד הסביבה והבטיחות לחיפוש ולהפקה של נפט וגז, שחיבר משרד האנרגיה והמים. הפריחה הגדולה של חברות חיפושי הגז והנפט הביאה להולדת המסמך, אשר נועד להשתית בסופו תקנות חדשות ולנער את האבק מחוק הנפט המיושן שנחקק לפני 60 שנה.
"החקיקה שמטפלת היום בנושא הינה מיושנת מאוד - משנת 1952 ולא מתייחסת להיבט הסביבתי כלל", מסבירה עו"ד ציפי איסר-איציק, מנכ"לית אדם טבע ודין לשעבר וראש המרכז להגנת הסביבה במכללה האקדמית נתניה, שקיבלה את המסמך להתייחסות.
"בשנות ה-50 לא היתה מודעות לכל ההיבטים הסביבתיים שאנו נשענים עליהם היום. המאבק נגד פרויקט פצלי השמן בעדולם למשל התחיל בתושבים שהתעוררו בוקר בהיר וגילו קידוחים מול בתיהם. החקיקה לא כללה הטלת חובות לערוך סקרים סביבתיים, לפרסם נתונים סביבתיים וכמובן לשתף את הציבור. החקיקה בעולם מפורטת, מקצועית וכוללת שקיפות כלפי הציבור וחובת התייחסות לעמדה הציבורית. פה יכולים לעשות הכל בלי שאף אחד יודע", היא מוסיפה.
אז האם המסמך החדש, שהפיץ משרד התשתיות לשימוע ציבורי בקרב ארגונים סביבתיים, מוסדות אקדמיים וגורמים נוספים ונשען בחלקו הגדול על חוות דעת שהכין המשרד להגנת הסביבה, אכן ידביק את הפער בין הרגולציה בישראל לזו הקיימת במדינות המפותחות, כפי שמשרד האנרגיה מצהיר?
"המאפיינים המיוחדים, ובהם התצורות הגאולוגיות הרבות, מיקום אזורי ההזנה של מקורות המים העיקריים, המגוון העשיר של מינים וצפיפות האוכלוסייה והיישובים, הופכים את ישראל לרגישה יותר לזיהום", נכתב במסמך. עוד מפורטים החומרים המסוכנים שעלולים לחלחל למי התהום ולזהם את האוויר: "הסכנה העיקרית מהפקת גז ונפט עלולה להיגרם עקב דליפה של נפט, גז, חומרים כימיים ומי תצורה המכילים מזהמים לקרקע ולמי התהום".
השבוע החלו הגופים הסביבתיים להגיב למסמך. חלקם ביקרו אותו בתקיפות, אך חלקם סיימו את קריאתו מעודדים יותר, מאחר שהוא מגלם בתוכו התייחסות משמעותית לשמירה על הסביבה.
"התחושה היא שיש הפנמה של הצורך להתייחס לסביבה, אבל אינה מלאה. זה מסמך יפה, אבל אינו כולל שקיפות ושיתוף של הציבור", מסבירה איסר-איציק. "טיוטת הקוד מתייחסת ל-3 שלבים בתהליך החיפוש וההפקה. השלב הראשון הוא שלב ההיתר המוקדם, הוא נמשך 18 חודשים לכל היותר ומיועד לביצוע סקרים גאופיזיים ולניתוח המידע של השטח הנדון. השלב השני הוא שלב הרישיון, הוא נמשך עד 7 שנים על פני עד 400 קמ"ר ומתבצעים בו הקידוחים. השלב השלישי הוא שלב האחזקה ואורכו 30 שנה (עם אפשרות הארכה של 20 שנים). הוא תקף לשטח של 250 קמ"ר לכל היותר
"הטיוטה קובעת כי בכל הנוגע להיבטים הסביבתיים רק בשלב השלישי, שיכול להתבצע רק כעבור 8.5 שנים מתחילת התהליך, יוגש התסקיר הסביבתי לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. זה שלב מאוחר ביותר בהתחשב בתהליך הממושך שכבר מתרחש ובהשקעות הרבות שנעשו בו כבר".
גם ארגון ה-OECD, שישראל הצטרפה אליו לאחרונה, מייחס חשיבות רבה לעיקרון השקיפות ושיתוף הציבור ובוחן את המדינות החברות בו על-פיו. רגע לפני שחבל עדולם יחזור להבעיר את המאבקים הסביבתיים ושהתקנות החדשות יאושרו, אפשר לקוות שהמדינה תפנים כי משאבי הטבע הם נכס ציבורי, ולא ייתכן שבעל הבית לא יקבל מידע ואת הזכות להביע את עמדתו על העתיד להתרחש בחצרו.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם