מסתבך והולך: בדרך לכנרת עם נעליים גבוהות
בחלק ניכר משביל סובב כנרת אין גישה למים בגלל צמחייה סבוכה. התושבים מתלוננים שהיא מביאה יתושים, אנשי התיירות חוששים מפגיעה באטרקציות, אבל מומחים טוענים: כך נשמר האיזון האקולוגי
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
חלפו האביבים ואמנם ביותר ממחצית החופים נסלל השביל המבורך, אבל דווקא עתה, כשהגדרות התחילו להיפתח בזו אחר זו ומרבית החופים הופקעו מידי הזכיינים והולאמו, נוצרה חומה חדשה ששוב מונעת את הגישה לנכס הציבורי.
בחודש האחרון ניסיתי לרדת לשביל בשתי נקודות שונות, אבל במקום סובב כנרת מצאתי שביל קרוב יותר להגדרה "סובב ג'ונגלים" - אלה שהשתלטו על שפת הכנרת. את המים לא הצלחתי אפילו לראות. על רצועת ניוד המפלסים (קרקעית האגם שנחשפת בעקבות ירידת המפלס) השתלטו עצים שונים, בעיקר אשלים, שיחים צפופים וקנים.
בקיץ האחרון התקוממו תושבי האזור על היעדר הגישה לחופים היפים. "אפילו משוגעי הכנרת הידועים והוותיקים מעדיפים לבלות בבריכה של הקיבוץ מאשר להילחם בצמחייה שהשתלטה על החופים. כדי לרדת היום לכנרת יש להצטייד בנעליים גבוהות, במכנסיים ארוכים, בכובע ובסכין טובה לכיסוח הצמחייה", אמר לי בתסכול שי שושני, מזכיר קיבוץ דגניה.
הוויכוח על כיסוח הצמחייה העבותה הגיע בימים האחרונים לנקודת רתיחה. איגוד ערים כנרת, שהמדינה מינתה לנהל את מרבית החופים, פתח במאבק מול רשות המים שמומחיה מבקשים להחמיר את כיסוח הצמחייה. זמן קצר לפני ההתכתבות העצבנית בין הגופים שלח מנהל נמל טבריה מכתב לאיגוד ערים כנרת, ולפיו הצמחייה מאיימת על האטרקציות הפורחות באגם בקיץ. פנייה זו התווספה לטענות רבות נוספות על שהצמחייה פוגעת ברווחת הנופשים ומהווה מפגע בטיחותי לציבור הרוחצים. גם תושבי הקיבוצים הממוקמים סביב הכנרת הצטרפו למלינים וטענו שהצמחייה משמשת כר פורה למושבות יתושים.
מכתב ששלח לפני כשבועיים מנהל נמל טבריה חיים להב לאיגוד ערים כנרת עם הכותרת "איסור השטת כלי שיט באזורי צמחייה" הגדיש את הסאה. "בשנה האחרונה גדלה באזורים מסוימים בחופי הכנרת צמחייה המגיעה לממדים המפריעים לפעילות כלי השיט ומסכנים אותה", כתב להב והזהיר כי אלמלא תטופל הצמחייה, תיאסר פעילות כלי השיט בהם.
פרופ' אביטל גזית, מומחה לאקולוגיה
"אגם הכנרת הוא רב-מטרות, ובכלל זה אתר תיירות חשוב ומקור פרנסה לדייגים, אך חשוב מכל - מאגר מי גלם לשתייה", אומר פרופ' גזית. "האגם מושפע מתהליכים רבים ומורכבים, כמו שינויי מפלס קיצוניים. לדוגמה, כאשר מפלס הכנרת עולה הצמחייה מוצפת ומספקת אתרי רבייה ומסתור לדגי האמנון. לפיכך לכל התערבות בנושא יש השפעה על יחסי הגומלין באזור. איננו יכולים להצביע בבירור על המקום שבו עובר הגבול להתערבות, ולכן מאמצים את העיקרון המנחה מצבים דומים של קונפליקטים סביבתיים בין בעלי עניין - עקרון הזהירות המונעת. כלומר, מאמצים את הגישה השמרנית יותר".
אינספור דיונים נערכו באשר להגדרתה של הכנרת לאורך השנים. מצד אחד היא בראש ובראשונה מאגר מי שתייה, אבל מצד שני רשויות המדינה עודדו פיתוח של עסקי תיירות סביבה, ועליהם מתבססת הכלכלה העיקרית באזור. למרות השינויים מרחיקי הלכת שבועצו בעשור האחרון, הן בזהות מפעילי החופים ובאופן אחזקתם והן במארג האקולוגי של האגם, נראה כי המדינה טרם השכילה למצוא את האיזון בין כל הצרכים שהיא בכבודה ובעצמה יצרה.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם