האתגר של גרוניס: להיות נשיא של כולנו

בפני הנשיא העשירי של בית המשפט העליון ניצבות משימות קשות, בהן הפחתת העומס על השופטים, והחזרת אמון הציבור במערכת

נועם שרביט | 12/2/2012 5:18 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
בפני הנשיא העשירי של בית המשפט העליון ניצבים אתגרים ומשימות שחלקם שלובים זה בזה. משימתו הראשונה תהיה למנות מנהל לבתי המשפט, שכן השופט משה גל לא נענה להפצרות להמשיך בתפקיד. טוב יעשה גרוניס אם ימנה לתפקיד את נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, הילה גרסטל, הנחשבת מנהלת מעולה שתוכל להמשיך ברפורמות הניהוליות. גרוניס והמנהל החדש יצטרכו להמשיך לחפש פתרונות יצירתיים להפחתת העומס על השופטים ולטיפול בסחבת.

האתגר המרכזי של גרוניס יהיה להחזיר את אמון הציבור במערכת בתי המשפט, שנשחק לא מעט בשנים האחרונות - תוצר של הקדנציות של הנשיאים האחרונים, אהרן ברק ודורית ביניש, שהתאפיינו במאבקים עם שרי המשפטים ובסערות לא מעטות. גרוניס יצטרך לעבוד בשיתוף פעולה עם שר המשפטים יעקב נאמן, שגילה עצמו כאיש פשרות וסייע רבות למערכת במינוי שופטים, ולדאוג שהיחסים עמו לא יהיו רק "קורקטיים", כפי שהיו יחסי ביניש עם נאמן ודניאל פרידמן.

אתגר נוסף, חשוב ביותר, הוא להנמיך את מפלס הלהבות בגזרת בג"ץ-כנסת. גרוניס עשוי להתגלות כסופרטנקר בזכות עמדותיו השיפוטיות השמרניות הדוגלות בריסון שיפוטי, ובלבד שהימין הפוליטי שהביא למינויו ינמיך ציפיות ויפנים שגרוניס אינו "אחד משלו" ואינו בעל השפעה על פסיקת השופטים האחרים. אחד המבחנים המרכזיים של גרוניס בהקשר זה יהיה במאבק על חוק יסוד החקיקה שיוזם נאמן, שבו תיקבע נקודת האיזון ביחסי הכנסת-בג"ץ: למי תהיה המילה האחרונה בשאלת חוקתיות החוק - לכנסת או לבג"ץ. 
באיזה צד יתייצב?

גרוניס יצטרך להמשיך לעמוד בפרץ מול ניסיונות לשנות בהינף יד וללא דיון מעמיק אבני יסוד בשיטת המשפט הישראלית. עם זאת, יהיה עליו לנהוג בתבונה ולא להתייחס לכל הצעה לשינוי כאל ניסיון לפגוע במערכת. אל לו לקחת את הוויכוח לכיוון מיליטנטי וסביר שיבין כי הדבקת התווית "סכנה לדמוקרטיה" על כל הצעה תביא לתסמונת "זאב, זאב".

הריסון בהתערבות בהחלטות השלטון, שבו דוגל גרוניס, יסייע אף הוא להחזרת אמון הציבור. כמי שסירב לשבת בהרכבים שדנו בנושאים לא שפיטים בעיניו, ההערכה היא שגרוניס ידחה על הסף עתירות שאינן שפיטות, כדוגמת העתירות נגד עסקאות שחרור מחבלים או העתירות נגד מתן פרס ישראל - ובכך גם יסייע להפחתת עומס העבודה על שופטי העליון.

סימן השאלה המרכזי שנותר, אך בוודאי יזכה לתשובה

בקרוב, נוגע להתנהלות התקשורתית והציבורית של העליון בעידן גרוניס. הן גרוניס והן השופטת מרים נאור, שבאפריל תמונה למשנה לנשיא, אינם נוהגים להרצות בכנסים משפטיים ואינם מתראיינים אפילו לכתבי עת משפטיים. גרוניס ייאלץ לשאת נאומים בטקסי השבעת שופטים ובאירועים רבים שבהם מתחייב שיופיע מתוקף תפקידו. האם ינצל את הבמה, למשל, כדי להנחיל בלבבות את האג'נדה השיפוטית שלו? האם ייצא בפומבי נגד יוזמות לצמצום סמכויות בג"ץ?

בשורה התחתונה צריך להבין שנוטים לייחס לנשיא העליון כוח רב משיש לו. הוא יכול להשפיע על המבנה והאופי של מערכת המשפט, שכן המציאות מוכיחה שלא ניתן להעביר רפורמה משמעותית בניגוד לעמדתו. אולם השפעתו על תוכן פסקי הדין של יתר השופטים ועל מגמות הפסיקה מוגבלת מאוד.

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

נועם שרביט

צילום: .

עו"ד. הפרשן המשפטי של מעריב

לכל הטורים של נועם שרביט

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים