האיזון הקדוש
העקרונות שהציב העליון בעניין סרן ר' לא משרתים את הימין או את השמאל. הם מקבעים את זכות הציבור לדעת
השופט נעם סולברג, שכתב פסק דין מרחיק לכת בעת כהונתו כשופט מחוזי, העניק לבית המשפט העליון את האפשרות לומר דברים מפורשים שהיה בהם הכרח.
2. הדיון הציבורי בפסק הדין צריך להיות ענייני ולבחון את העקרונות שנוסחו בו תוך ויתור על בחינת פרטיה של הכתבה ששודרה בתוכנית "עובדה". שופטי העליון - אליעזר ריבלין, עוזי פוגלמן ויצחק עמית - ניצלו את האפשרות שניתנה להם כדי לשים סכר לגל המתלהם נגד העיתונות.
לא בכדי כתב המשנה לנשיאה, השופט ריבלין, בפתחו של מסמך ההגנה על חירות הביטוי את המשפט "בעת הזו יש לשוב למושכלות ראשונים אשר דומה כי נשתכחו במחוזותינו.
3. העקרונות שהציבו שלושת שופטי העליון אינם משרתים את הימין או את השמאל בישראל. הם מקבעים את זכות הציבור לדעת ומציבים אמות מידה לעבודה העיתונאית. לכן קשה להבין מדוע ח"כים המייצגים את הימין הפוליטי מצויים באורח מסורתי בצד התומך בהצרת תחום חירותה של העיתונות.
האם לדעתם חירות הביטוי משרתת רק את השמאל? האם הציבור התומך בהם אינו יוצא נשכר מזכות הציבור לדעת? קריאה מושכלת של פסק הדין מלמדת שהוא מעניק הגנה לעיתונאים, אך הם ייהנו ממנה רק לאחר שיעשו עבודה עיתונאית איכותית, סבירה והוגנת.
4. בית המשפט שב ואימץ את ההלכה שלפיה עובדות שהתבררו רק בשלב מאוחר יותר לא ישפיעו על קיום יסוד האמת, וזאת בניגוד לדעה שביקשה להתחשב בפסק הדין של ביה"ד הצבאי שניתן לאחר שידור הכתבה. בית המשפט העליון מצא גם שעובדת קיומו של הליך משפטי אין בה כדי למנוע דיווח עיתונאי.
בית המשפט העליון חזר ופסק שהפרסום צריך להיבחן כמכלול, בלי לדקדק בכל פרט ופרט בפרסום, כדי לזכות בהגנת "אמת דיברתי.
5. אמירותיו של בית המשפט בשאלת תום הלב הן שעוררו את זעם המקטרגים. בית המשפט מצא שמאז שנפסקה הלכה בעניין ההגנה המוקנית למפרסם בשל חובה מוסרית וציבורית המוטלת עליו, חלו שינויים המחייבים את הרחבתה והיא צריכה לחול במקרים שבהם יש עניין ציבורי משמעותי.
אין בפסיקה זאת כדי לתת היתר להוציא לשון הרע, והשופט פוגלמן מנה כללים אחדים
לעבודה עיתונאית אחראית שתזכה את העומדים מאחורי פרסום שיש בו עניין ציבורי חשוב ומשמעותי בהגנת תום הלב: על העיתונאי להסתמך על מקורות מהימנים ורציניים, וככל שהם ירבו ויהיו עצמאיים - כן ייטב.
הפרסום צריך להיות בגדר הצגה הוגנת ומאוזנת של העובדות. על העיתונאי לאמת את העובדות, וזה כולל בקשת תגובה ופרסום הוגן שלה.
6. הלכותיו של בית המשפט בסוגיות אלה מציבות את כללי העבודה של העיתונאים לעתיד לבוא, והן קובעות שאין זה מתפקידו של בית המשפט להציע עריכה אלטרנטיבית. יש לקוות שגם בתי המשפט בערכאות הנמוכות יותר יאמצו את רוחן של ההלכות הללו ולא יסתפקו במס שפתיים, כפי שקורה לעתים קרובות מדי.
פסק הדין של בית המשפט העליון הוא מאוזן ואינו צריך לשמש מקפצה לח"כים בכנסת הנוכחית ליוזמות חקיקה נוספות.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם