העם עדיין עם הגולן
המצב הקטסטרופלי בסוריה מעיד יותר מכל על שגיאתם הגורלית של הבכירים במערכת הביטחון שקראו להגיע במהרה להסכם עם אסד
הקבוצה גרסה כי עשיית שלום עם בשאר אסד היא אינטרס ביטחוני עליון של מדינת ישראל. הוא עצמו רומם עד דרגת "רפורמטור", ושטיח אדום נפרס לרגליו במערב הודות לישראל. לדעתי, שלוש מהנחות היסוד שהניעו את הקבוצה הזאת היו מוטעות (הגם שכוונותיה טובות ללא ספק), והן קרסו כבניין קלפים בשנה האחרונה:
ההנחה הראשונה הייתה שאסד הוא משהו מיוחד, אדם שהתחנך במערב, שכל חפצו להעלות את סוריה על פסי מודרניזציה של אינטרנט. טעות! אסד לא התחנך במערב (שהה שם כמה חודשים), אלא גדל והתחנך במשטר ובמשפחה של אביו.
אבל הטעות כאן אינה קשורה רק לאישיות, אלא לאי-הבנת מהותו של המשטר שהקים אביו, חאפז, בסוריה. זה היה משטר שכולו נבנה והתבסס על אכזריות, שפיכת דמים ורמיסה טוטאלית של זכויות אזרח.
במובן הזה לא היה הבדל בינו לבין משטרו של סדאם חוסיין. השוני היה בכך שסדאם היה גס רוח ולא הסתיר את משטר האימים שלו. אצל בשאר משטר האימים הוסווה בחיוכים ובצעיפי משי של רפורמות לכאורה.
הנחת היסוד השנייה הייתה שהגבול עם סוריה הוא גבול שקט. מאז הסכם הפרדת הכוחות ב-1974 לא היו שם יריות, והסורים כיבדו בקפדנות את ההסכם; כלומר לפנינו משטר רציני, שמילה שלו היא מילה, שניתן לבצע עמו עסקות והוא יעמוד בהתחייבויות שלו.
ובכלל, אין כמו המשטר הזה בסוגיית היציבות. אז קדימה, לרוץ מהר ולגבש עמו הסדר. לכאורה הכל נכון, ובו בזמן הכל לא נכון. כי הסורים מצאו
הסורים הפכו את לבנון לגבול שלהם, שדרכו הפעילו נגדנו טרור, פח"ע ומטחי ירי. היו להם הפלסטינים, היה להם חיזבאללה. זאת ועוד, אחד משליחיהם היה חמאס, שמפקדותיו היו (עד לאחרונה) בדמשק. וכמובן, אסור לשכוח כי קרבת הגבול ברמת הגולן לעיר דמשק הייתה שיקול בחשיבה הסורית, שמנע מהם להחריף את הפעולות העוינות.
הנחת היסוד השלישית הייתה קשורה ליחסי סוריה עם איראן. הנחה זאת גרסה כי היחסים בין איראן לסוריה הם "לא טבעיים".
וזאת למה? כי הקשר בין איראן הדתית והשיעית לבין המשטר הסורי החילוני הוא לא טבעי. ואם הוא לא טבעי, אז יהיה קל יחסית לפורר אותו. לכן אם סוריה תקבל לידיה את רמת הגולן, יש סיכוי טוב להתרופפות היחסים עם האייתוללות.
ושוב, למראית עין זה כביכול נכון, אבל לאמיתו של דבר זה מוטעה. ראשית, חאפז אסד הפך לנשיא סוריה רק לאחר שהאימאם השיעי של לבנון נתן הכשר להיותו מוסלמי כשר; שנית, היה כאן קשר טבעי בין העדה העלאווית השלטת, הנחשבת ענף הנגזר מהשיעה, לבין המשטר השיעי של איראן.
גם כאן המשטר האסדי ניסה כל הזמן להסוות את המהות העלאווית שלו ולשוות לעצמו דימוי כלל-סורי לאומי. מה שמתחולל עכשיו חשף את האמת במלוא מערומיה.
צריך להודות לאהוד ברק שברגע האחרון, בינואר 2000, עמדה לו ספקנותו לגבי משטרו של אסד, ולהודות לאלוהים שהציל אותנו ב-2008 מ "מכירת" רמת הגולן לבשאר באמצעות רג'פ טאיפ ארדואן הטורקי. אמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם