אזעקת אמת
בצבא מדברים במושגים שלא נשמעו זה שנים, משכנעים שלא מדובר בספינים או איומי סרק. המצוקה אמיתית, והיא מגיעה מהשטח
"מעולם לא ראיתי תמונה כל כך שחורה", אמר שטרית ומיהר לשגר מכתב דחוף לראש הממשלה ולשרי הביטחון והאוצר כדי לטכס עצה ומהר.
נכון לשלב זה, הפער בין מי שמבקש (צה"ל ומערכת הביטחון( למי שאמור לתת )ראש הממשלה ושר האוצר) בכלל לא נוגע לכמה כסף, אלא מהווה עניין עקרוני. כשזה יוסכם, אם יוסכם, יתחילו לדבר על סכומים.
בצבא מדברים במושגים שלא נשמעו זה שנים, מנסים לשכנע בכל דרך שלא מדובר בספינים או באיומי סרק. "בתקציב הנוכחי אנחנו לא יכולים לספק את הביטחון כמו שאנו חושבים שצריך לספק", אמר אחד הבכירים בצה"ל העוסק בתחום.
המצוקה של הצבא נשמעת אמיתית, והיא מגיעה לא רק מהדוברים הרהוטים אלא מהשטח, מכל מי שעוסק בכסף. הנתונים ממחישים את גודל העניין, לפחות בהיבט הצבאי. נוכח האיומים המתגברים, שאין להקל בהם ראש, ביקש הצבא לתוכנית החומש "חלמיש", שאמורה הייתה להתחיל ב-2013, תוספת של חמישה מיליארד שקל בשנה. המשמעות: 35 מיליארד שקל. באה ועדת טרכטנברג וקיצצה שלושה מיליארד שקל בשנה. האוצר קיצץ את היתר. "המשמעות", על פי אותו קצין, "זה אפס התעצמות".
כדי לעמוד בקיצוץ עצר צה"ל, בשלב זה, את כל ההתקשרויות עם התעשיות. זה נכון לגבי "כיפת ברזל", " שרביט קסמים" וייצור טנק המרכבה. כרגע המצב שם עוד לא אבוד וניתן להצילו, אבל הוא יוצר הרבה מאוד מתח, וגם אם תימצא הדרך להשיב את הגלגל לאחור, יירשמו דחיות בכל הפרויקטים הללו.
משמעות הרסנית נוספת לכך תהיה סגירת מפעלים ופיטורי אלפי עובדים. הזמנות חדשות כלל לא מבצעים , וגם לכך משמעויות. מיירט שלא יבנו היום - לא יהיה מחר כדי לעצור את הטיל.
כרגע כל העיניים נשואות ל-1 באפריל . עבור בכירי צה"ל, התאריך הזה אינו בדיחה, אלא קו גבול רגיש ביותר, ממש קו פרשת המים. אם לא יהיה פתרון כזה או אחר, יתחילו גם לבטל את אותם פרויקטים.
לבעיה הגדולה הזו יש "אחות קטנה" - שנת 2012, השנה הנוכחית. בשנה זו נמצא צה"ל במינוס 3.65 מיליארד שקל. הסיבה לכך היא שהכסף שקיבל בתחילת תוכנית החומש לא היה צמוד למדד ואיש לא פיצה אותו על ההתייקרויות במשק. מכיוון שאין כסף קדימה, אי אפשר אפילו לגלגל אותו לשנה זו ולכן הבעיות הקשות צצות כבר עכשיו.
תמונת המצב היא שמחזיקים את הראש מעל המים עד ה-1 באפריל , לא רוצים לחשוב מה יהיה אם המועד הזה יחלוף ללא שינוי בתקציב. פה כבר לא מדובר רק באיומים עתידיים, אלא פגיעה הלכה למעשה. תרגיל אוגדתי אחד בוטל, חמישה תרגילים חטיבתיים כנראה כבר לא יתבצעו, 36 תרגילים גדודיים התאדו מהלו"ז, כמו גם שמונה אימוני מפקדים ועוד כמה אימונים ותרגילים של כוחות תומכי לחימה.
אותו תאריך הוא גם מועד ההחלטה כיצד תיראה שנת 2012. אם יימשך
כדי להמחיש את הפער הכינו בצבא עבור מקבלי ההחלטות גרף אימונים מצומצם שעלותו 2.3 מיליארד שקל, אבל כרגע אפילו זה לא הולך לשום מקום. ויש עוד כמה נושאים אסטרטגיים רגישים מאוד, שגם בהם יש להתחשב: הכמות והאיכות של האויבים המקיפים אותנו, כדי להבין איפה פועלים ואיזה אמצעים צריכים לשם כך.
קציני צה"ל ואנשי משרד הביטחון עושים כל מאמץ להוכיח שאין שומנים והבעיה היא אמיתית: כלי הרכב למפקדי הפלוגות יוחלפו אחת לשבע שנים במקום אחת לשש שנים, שליש מכמות דפי הצילום קוצץ, גם היקף הנסיעות לחו"ל ירד בחצי, שליש מתוך כל המשלחות לפולין, היקף ההובלה השכורה יירד, נעצרו כל עבודות השיפוצים למעט תקלות דחופות כמו ביוב שעלה על גדותיו, מדי ב' (עבודה) נלקחים מהמחסנים, אנשי הקבע קיבלו הודעה כי יתכן שייגמר המלאי בחלק מהמידות של המדים, גם ימי כיף ואפילו נופש אנשי קבע על כוונת הקיצוץ. ולבסוף, יהיו גם פרידות מכחמישה אחוז מאנשי הקבע שיסיימו את שירותם עד סוף 2013.
במצב כזה אין מקום לציניות. אין אפילו סיבה התחיל ולתאר את האיומים, האתגרים והמשימות שעוד נכונו לצה"ל. כרגע הכל נמצא במבוי סתום. בשתי פגישות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא זז דבר. בצבא יש מי שאומר בצחוק מריר כי רק מלחמה קטנה תסדר את העניין. אז כולם יבינו שחייבים שיהיה כסף, והרבה.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם