לא כולל שירות
ח"כים כמו טיבי מודאגים בצדק מהמציאות האלימה במגזר הערבי, אבל מתנגדים שהתושבים יצטרפו לכוחות אכיפת החוק ביישוביהם
מדובר בחריג. המציאות היומיומית האלימה במגזר הערבי בישראל נדחקת בדרך כלל אל מחוץ לתודעה ולעיתון. זה פשוט לא מעניין אותנו. אבל הנתונים מפחידים. מתברר שחלק ניכר ממעשי האלימות והרצח בישראל מתרחש במגזר הערבי.
באופן יחסי, היקף האלימות שמספק המגזר גבוה בהרבה, לפעמים פי שלושה או ארבעה, מהיקף חלקו באוכלוסייה. 30 אחוז מהאסירים הפליליים הם ערבים, 45 אחוז מהרוגי תאונות הדרכים הם ערבים, 40 אחוז מהחשודים בתיקי רצח הם ערבים, חלק גדול מאוד ממקרי הרצח והאלימות בישראל מתרחשים במגזר הערבי.
1,100 אירועי ירי היו במגזר הזה בשנת 2011, שזה כמעט שלושה אירועים ביום - וכמעט הכל קורה במחתרת, לא מגיע לתקשורת, לא חודר לפריים-טיים, לא נוגע במיינסטרים הישראלי שממשיך לשכשך בבועתו באין מפריע.
ביום שני השבוע התקיים בכנסת דיון מיוחד בסוגיה. הפעם, במפתיע נרשמה התגייסות מרשימה. יוזם הדיון היה ח"כ אחמד טיבי, במסגרת היותו יו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים במגזר הציבורי.
אין לי מושג איך שני הנושאים קשורים זה בזה (אולי העובדים הערבים לא נקלטים כי הם נרצחים?), אבל העובדה היא שטיבי גרר לדיון הזה את ראש הממשלה נתניהו, את יו"ר הכנסת ריבלין, את השר לביטחון הפנים אהרונוביץ', את המפכ"ל דנינו, את שר החינוך סער, ח"כים רבים וגם כמה אלמנות ויתומים, קורבנות המצב.
הפרטים שנחשפו בדיון היו מצמררים. מתברר כי אחינו,
מה יצא מהדיון הזה? לא הרבה. המשטרה, אומרים השר והמפכ"ל, הוסיפה 200 תקנים. לא ברור כמה זה ישפיע. נתניהו ראה את האלמנה סיהאם אגבריה, שבעלה וילדיה נרצחו בביתם לפני ארבעה חודשים וניסה לנחם. לא בטוח שהצליח. העניין המרענן הוא שלפתע, באופן די נדיר, מתברר שלחברי הכנסת הערבים יש גם אג'נדה פנימית, אזרחית, ולא רק ברבורים על עזה והפלסטינים.
מתברר שטיבי וחבריו מייחלים שהמשטרה תאסוף את הנשק הלא חוקי בכפרים ותתגבר את כוחותיה ונוכחותה שם. הם פתאום דואגים לקהל מצביעיהם, וזה עושה רושם רציני כי המצב הולך והופך לבלתי נסבל. זה מרענן וגם חשוב. טיבי עצמו, אגב, יזם כבר מזמן חוק שמנסה לצמצם את תופעת "יריות השמחה" בחתונות במגזר הערבי, יריות שלפעמים גורמות לעצב, והוא מצהיר בכל פעם מחדש שכשהוא שומע ירי בחתונה, הוא מיד קם ועוזב את המקום. וגם כאן, שאפו.
אבל, ופה מגיע אבל גדול, כשראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הכנסת רובי ריבלין הציעו באותו דיון השבוע לערבים להתגייס לשירות אזרחי או ציבורי (העיקר שלא יקראו לו "שירות לאומי") ולהצטרף לכוחות אכיפת החוק ביישוביהם על מנת לנסות להדביר את תופעת האלימות, מיהרו חברינו הח"כים הערבים להסתייג.
שירות??? אזרחי??? אנחנו??? לא יקום ולא יהיה. "נעביר לוועדת המעקב", הם אמרו, ובקיצור, כמו תמיד, הם מעדיפים להמשיך לסבול, העיקר שלא ייתפסו מזדהים, משתתפים או מכירים, אפילו ברמז, במדינה שבה הם אזרחים. כמה חבל.
אקו"ם