האיום האמיתי עלינו
הנשק העיקרי שבו עשו הגרמנים שימוש היה דה לגיטימציה קיומית. מבחינה אסטרטגית, דה לגיטימציה שכזו מסוכנת הרבה יותר מכל נשק גרעיני כי תרגומה המעשי הוא רק עניין של זמן
למרות המתקפות המקוונות וחיידקי המחשב, למרות החיסולים וההתפוצצויות המוזרות ומעל לכל – למרות כל המאמצים הבינלאומיים, הפצצה האיראנית קורמת עור וגידים. מצפון קוריאה אנו למדים שמשטר טוטאליטרי ונחוש שמחליט להגיע אל הפצצה, יגיע אליה גם אם רמת חיי התושבים תרד לאפס.
שלוש שנים חלפו – והיכולת הצבאית/מדינית לתקוף את הפצצה הפכה לקשה פי כמה. קפיצת המדרגה, או נכון יותר, נפילת המדרגה הראשונה, התחוללה לפני שנה וחצי כשהופעל הכור בבושהר. כלומר הכור האיראני הפך ל"חם" בתוך שלטונה של הממשלה הנוכחית ותוצאת הפצצתו כיום כבר אינה כתוצאת הפצצת הכור העיראקי או הסורי. תוצאות הפצצה בבושהר כיום דומות לצ'רנוביל, כלומר להטלת פצצה גרעינית על כל המשתמע מכך.
נפילת המדרגה השנייה התבררה לאחרונה כשפרסם ה"וול סטריט ג'ורנל" את הערכת מומחי הפנטגון לפיה גם הפצצות חודרות הבונקרים הגדולות ביותר שקיימות בידי ארה"ב, לא תוכלנה להבקיע את מעבה ההר ולעצור את מפעל העשרת האוראניום שבעיר "קום".
ה"וול סטריט" לא חידש דבר. כבר לפני למעלה משנתיים אמר שר הביטחון מעל דוכן הכנסת כי לכשיושלם המפעל, לא ניתן יהיה לעצור את פעילותו באמצעות נשק קונבנציונלי. ובכן - הכל היה ידוע מראש, ובכל זאת המפעל הושלם ובאמת לא ניתן כיום לחסלו בלי שימוש בנשק גרעיני.
האם נראה למישהו שבנימין נתניהו מתכוון להפעיל נשק גרעיני במידה ולחצי העולם על איראן לא יישאו פרי?
להציג את העובדה שהסנקציות הבינלאומיות נגד איראן עלו בכמה שלבים, כהישג של ממשלת ישראל – זו טעות קשה ביותר. ההיפך הוא הנכון! ישראל מיקדה את מאמציה בהצגת הבעיה האיראנית כבעיה עולמית ולא כבעייתה הבלעדית.
הייתה זו טעות קונספטואלית איומה שהביאה לכך שככל הנראה לאיראן תהיה גם תהיה פצצה בעוד ישראל, איבדה את הלגיטימיות לקיומה הריבוני והיא תידחק לוותר על נכסיה החיוניים ביותר בניסיון לגבש קואליציה שתעשה עבורה את העבודה. למי שאינו מוכן להגן על עצמו, אין זכות קיום – ודאי שלא במזה"ת.
כדאי להזכיר שגם אם תהיה מתקפה עולמית על איראן, את מתקפת הטילים על ישראל נחטוף בכל מקרה – כפי שהיה במלחמת
למתנגדי המתקפה בקבינט, צריך לחזור ולהסביר כי בחינת העניין דרך חור המנעול של עלות תועלת טכנית בלבד, רחוקה מלתת תמונה אמיתית של המציאות העגומה. הסיכון הגרעיני אינו הסיכון הגדול ביותר לקיומה של מדינת ישראל. שליש מעמנו הושמד באירופה – בלי שום נשק גרעיני. הנשק העיקרי שבו עשו הגרמנים שימוש היה דה לגיטימציה קיומית.
מבחינה אסטרטגית, דה לגיטימציה שכזו מסוכנת הרבה יותר מכל נשק גרעיני כי תרגומה המעשי הוא רק עניין של זמן – עם או בלי גרעין.
כשהכריז מנהיגה של מדינה ריבונית כי בכוונתו להשמיד את המדינה, פער העולם את פיו בתדהמה וציפה לתגובה ישראלית. משזו בוששה לבוא ובאיראן לא חל שום מפנה, חזר סימן השאלה ההוא לרחף מעל זכות היהודי לנשום את אווירו של הכדור הכחלחל.
ראוי לשים לב לכך שעליית האנטישמיות ושאלת זכות היהודים למדינה - שאלה שנשאלת כיום באקדמיות החשובות במערב, ובכלל אובדן הלגיטימיות הקיומית של ישראל - כל אלה באו לאחר שנוכח העולם כי אנו מסוגלים לחיות עם גילוי הכוונה להשמיד אותנו.
העמלק האיראני והעמלק הגרמני פעלו בדיוק כפי שפעל העמלק התנ"כי. הם הכריזו עלינו מלחמה קיומית, היו מוכנים לשלם מחיר ושברו את הלגיטימיות שלנו בעיני העמים. השואה לא החלה עם פרוץ המלחמה הגדולה אלא בנאומי השטנה של היטלר ימח שמו והתעמולה השטירמרית.
מה שבוגי יעלון וחבריו המתנגדים לתקיפה אינם מבינים, זה שישראל חייבת לתקוף בצורה גלויה כדי להחזיר לעצמה את הלגיטימיות לעצם קיומה. ישראל חייבת לייצר מחדש משוואה שאומרת כי מי שמתכנן להשמיד אותה הופך את עצמו למטרה לגטימית להשמדה. הוא זה שמאבד את זכותו לנשום אויר על פני הגלובוס. הוא – באופן האישי ביותר, בלי להסתתר מאחורי מדינות וכורים וצבאות. לא בושהר ולא קום הם המטרה הראשית אלא כל מטוס וכל מכונית וכל בניין בו נמצאים ראשי המשטר האיראני.
אני יודע – האזרחים המפוחדים שלנו מעדיפים עכשיו צ'מברליין ולא צ'רצ'יל. כדאי להסביר להם שאיראן גרעינית משמעה מזרח תיכון חדש – פאקס איראנה של ממש המקיפה אותנו מכל עבר ומלחמה שמה שעברנו בעבר יתגמד לעומתה.
כדאי לזכור שאילו היה להם לבריטים את צ'רצ'יל כשהיטלר עוד היה קטן – חיי 74 מליון בני אדם היו נחסכים – בתוכם שישה מליון יהודים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם