נזק סביבתי: האנרגיה הרעה של לנדאו וארדן

המאבק המתמשך בין המשרד להגנת הסביבה לבין משרד האנרגיה והמים פוגע במשק ומקדש את הבירוקרטיה. נדרש איזון אינטרסים

ענת קליין ושרון ארצי | 20/2/2012 10:03 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
לאחרונה אנו עדים למאבקי סמכויות בין משרדי ממשלה שונים בנושאים בוערים במשק האנרגיה הישראלי. מאבקים מעין אלה מסכנים אינטרסים עסקיים ולאומיים כבדי משקל וגורמים לסרבולים, לבירוקרטיה עודפת ולחוסר ודאות עסקית ומשקית.

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

ארדן ולנדאו. שר האנרגיה והמים לא יכול לא לתת את הדעת גם לשיקולים סביבתיים
ארדן ולנדאו. שר האנרגיה והמים לא יכול לא לתת את הדעת גם לשיקולים סביבתיים צילום: ראובן קסטרו ויהודה בן יתח


דוגמה לעניין אנו רואים במכתב חריף שהוציא השר להגנת הסביבה גלעד ארדן לשר האנרגיה והמים עוזי לנדאו, שבמסגרתו הוא מטיל ביקורת נוקבת על ניהול משק החשמל ועל מקומם של ההיבטים הסביבתיים בו.

השר ארדן כותב כי משרד האנרגיה והמים נכשל בתכנון מערכתי כולל של משק החשמל וקידומו מתבצע "בראייה נקודתית ובהתנהלות משברית" תוך "הימנעות מעמידה בסטנדרטים בינלאומיים מקובלים". המסר של ארדן הוא כי לא ייתן ידו לחריגה מסטנדרטים סביבתיים מקובלים רק בשל איומים של קריסת מערכת החשמל ומצבי חירום.

אין חולק כי משני צדי המתרס ניצבים שיקולים כבדי משקל - איכות הסביבה ובריאות הציבור מחד וקיומו של משק אנרגטי מאידך. עם זאת, יש צורך לאזן בין האינטרסים. שר האנרגיה והמים לא יכול לא לתת את הדעת גם לשיקולים סביבתיים ולשיקולים של בריאות הציבור בבואו לתכנן את משק האנרגיה הישראלי, והוא החל לעשות זאת לאחרונה. מנגד, השר להגנת הסביבה יידרש להבין את מגבלות סמכויות משרדו וכי הוא אינו יכול "להנחות" את משרד האנרגיה בדבר אופן ניצול הגז הראוי.
חוסר יכולת

במציאות של היום ישנו מחסור בגז טבעי מקומי לטווח הקצר. המחסור נובע ממכלול סיבות, והעיסוק בחיפוש אחר אשמים במחדלי עבר לא יקדם את המטרה החיונית: ייצור חשמל והתפתחות תעשיית האנרגיה. עיקר העיסוק כיום צריך להיות בחשיבה על דרך קידום משק האנרגיה ועל צמצום הפער מול מדינות תוך הבחנה בין נושאים שנדרשת בהם מעורבות של משרדי ממשלה שונים לבין נושאים אשר ביזורם לא מביא אלא לסרבול ובירוקרטיה מיותרת.

דוגמה נוספת היא חוזה אספקת הגז הטבעי מתמר לחברת החשמל. מספר הגופים המתערבים, המאשרים והמביעים דעה הוא כה רב עד כי נדמה שמטרת החוזה - אספקת גז טבעי לצורך ייצור מרבית החשמל בישראל - נותרה מיותמת. הרשות לשירותים ציבוריים מבקשת לבחון את מחיר החוזה ומגייסת לשם כך מומחי תחרות, ומנגד, הממונה על ההגבלים העסקיים משקיע מאמציו בבחינת ההשלכות התחרותיות של ההסכם.

מן הצד השלישי נדרש משרד

האנרגיה והמים לתת את הדעת על התפתחות שוק יצרני החשמל הפרטיים לצד הייצור של חברת החשמל, ואף כאן קיימים שיקולים סביבתיים. התנגחות זו של השרים מעוררת חוסר ודאות עסקית לחברת החשמל וליצרני החשמל הפרטיים, מבזבזת משאבים ויוצרת עיסוק יתר של המגזר הפרטי בבירוקרטיה ועיכובים.

דוגמה נוספת היא פיתוח שדות הגז והנפט בים. נושא זה חשוב לפיתוח משק האנרגיה בישראל, אולם בצדו קיימת חשיבות עליונה בהקניית היכולת להתמודד עם תקלה שעלולה לגרום לאסון אקולוגי לאומי. אינטרס לאומי מובהק זה איננו ממומש, שכן לעת הזאת מסרב משרד האוצר להעביר למשרד להגנת הסביבה את התקציב הנדרש.

החוכמה של מדינה מתבטאת ביכולת להביא לשיתוף פעולה בין רגולטורים שונים במקום שבו שיתוף כזה הוא לטובת העניין (כגון הסרת חסמים ותקצוב) ולאבחנה ברורה בין תחומי הסמכות של כל משרד כדי להימנע מבירוקרטיה עודפת.
  
עו"ד קליין היא ראש מחלקת תשתיות ואנרגיה, ועו"ד ארצי היא ראש מחלקת איכות הסביבה במשרד גרוס קלינהנדלר חודק הלוי גרינברג ושות

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה של תפוז אנשים-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''טור אורח''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים