פצצה מתקתקת
ביהמ"ש שם קץ לעשור של קלון כשביטל את חוק טל. כעת תפוח האדמה הלוהט הזה נמצא אצל רה"מ, שעלול למצוא קומבינה עם החרדים
ב-1 באוגוסט , יהיה מה שיהיה, תקבל ישראל חוק אחר. הסדר אחר. מדובר בהחלטה היסטורית עם השלכות פוליטיות וחברתיות דרמטיות. מדובר גם בתסבוכת ישראלית אופיינית.
החרדים אומרים, במידה רבה של צדק, שאין מצב שבו אפשר יהיה לכפות על עשרות אלפי תלמידי ישיבה לעזוב הכל וללכת לבקו"ם. אין חיה כזאת. אם יהיה צורך, כולם ילכו לכלא וילמדו שם תורה. גיוס בכפייה יעורר מלחמת דת שתעורר הדים עצומים בעולם ותוביל את כל הצדדים לאבדון. עד כאן החרדים.
אבל יש כאן, עדיין, גם חילונים (או דתיים ומסורתיים) שמתגייסים. הם אלה שנושאים בנטל. והם אומרים, גם כן במידה רבה של צדק, שאין מצב להמשיך ככה. זה פשוט בלתי נסבל. לא יכול להיות שצעיר חילוני יישלף מבית הוריו לשלוש שנות שירות מסוכן ומאומץ, בעוד צעיר חרדי מקבל "זכות בחירה" ו"שנת הכרעה" ועוד הטבות וקצבאות מכל טוב הארץ.
זה לא יכול להימשך גם כי מספר הפראיירים מתמעט, בעוד ממול ממשיך הציבור החרדי לתפוח ולהתרבות כחול אשר על שפת הים. אם זה יימשך ככה, העסק יקרוס. הגיבנת תהיה גדולה מהגוף.
אז מה עושים? כל זה מונח עכשיו כתפוח אדמה גרעיני גדול ומתקתק על שולחנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הנה כמה תובנות: ראשית, אנחנו בשנת בחירות. כבר השנה. אוקטובר, זה השם החם. שנית, יש לנתניהו עכשיו שתי ברירות. הראשונה היא הברירה האמיצה והמפתיעה: לנצל את בג"ץ, שהוציא עבורו את הערמונים מהאש, לנסח חוק חדש, אזרחי, נועז, שיביא הסדר הגיוני יותר ויתחיל במהלך גיוס חרדים לצבא ולשירות אזרחי.
נתניהו צריך להציג חוק כזה וללכת איתו לבחירות. הוא יכול לגזור את הקופון כולו, לשדוד את הקופה במלואה, להותיר את קדימה, לפיד ואפילו ליברמן מול שוקת שבורה. הנה הוא, ביבי שלנו, אבי האומה והמעמד הבינוני, שמזנק בבת אחת למרכז הבמה ולמרכז הפוליטי ועושה היסטוריה.
אבל לנתניהו יש גם ברירה אחרת. הברירה הטבעית שלו. במסגרתה נתניהו ילך על חוק "עוקף בג"ץ", בתיאום עם
יאריכו, למשל, את שנותיו של הצעיר החרדי בישיבה לחמש שנים, כך שיגיע לגיוס רק בגיל 23, ובגיל כזה מתגייס חרדי עולה לצה"ל 5,000 שקל בחודש (כי יש לו כבר שלושה ילדים), כך שכל העסק הופך ללא כדאי, והצבא יגייס אותם לשבועיים כדי לצאת ידי חובה, וזהו, עד העתירה הבאה לבג"ץ, שיהיה הפעם תחת נשיאותו של השופט אשר גרוניס, זה שהיה אתמול בדעת מיעוט.
זוהי קומבינה אופיינית לנתניהו. לשחק על זמן, לדחוק את הקץ ולהנציח את הכלום. אז במה יבחר נתניהו? אם נתחשב ברקורד שלו עד היום - באפשרות השנייה. אבל הוא גם יכול להפתיע. הלוואי שיפתיע.
בישיבת נשיאות הכנסת שנערכה השבוע דחה היו"ר, ראובן ריבלין, גישושים מטעם הקואליציה לדחות את הדיון בהארכת חוק טל עד "אחרי הבחירות".
ההנחה הייתה שהבחירות יוקדמו. עכשיו ההנחה הזו הפכה כמעט לעובדה קיימת. חוץ מתלאות התקציב, נתניהו לא יוכל לשמור על הקואליציה הנוכחית שלו מול האיום המתקתק של הצורך להחליף את חוק טל. אם ילך למהלך אזרחי אמיץ, יאבד את החרדים. אם ילך למסלול עוקף בג"ץ מפוחד, יאבד את ליברמן וגם את הציבור.
ראש הממשלה מוצא את עצמו עכשיו, בלחץ בג"ץ והציבור, במצב שהוא הכי מתעב. הצורך להחליט, לקבל הכרעה, לבחור בין שתי ברירות קשות, מסוכנות, שיכולות להמיט עליו, כל אחת מצדה, צרות לא מעטות. אפילו תקיפה באיראן בקיץ לא יכולה להעלים את הבעיה הזו משולחנו של נתניהו. זוהי עובדה: ב-1 באוגוסט לא יוכל יותר שר הביטחון של נתניהו לתת לחרדים פטור מגיוס, אלא אם תחוקק הכנסת חוק חדש.
האם מסוגל נתניהו ללכת לקואליציה אזרחית שפויה, מתונה, דמוקרטית וליברלית, לשנות את שיטת הממשל, להביא הסדר היסטורי חדש וצודק יותר בעניין גיוס חרדים ולחלץ את ישראל מהבוץ הפנימי שבו היא מבוססת שנות דור? הלוואי שהאמנתי שכן. בינתיים גם לנהל לשכה מסודרת ולהתנהג מול אנשי האמון שלו כמו בן אדם הוא לא מצליח.

