אתוס צבא העם ומדורת השנאה החרדית
כשאתם יוצאים במחולות שנאה נגד סקטור כזה או אחר – זכרו בבקשה את העניין הזה: נוער שכל כך מקפידים לטמטם בעיר ללא הפסקה חייב לדעת - בקרונות לאושוויץ איש לא הבדיל בינינו
ביטול חוק טל יביא לשינוי? או שהוא חלק מתהליך של שנאה שמפספסת את העיקר? בואו לדבר על זה בדף הפייסבוק שלנו
כלומר, הייתה זו הפגנת שנאה נגד חרדים ותו לא. חשבתי לעצמי מה יקרה ביום בו חס וחלילה ינצחו הערבים באיזו מלחמונת. בתור לתאי הגזים הם לא יעמידו אותנו, כי התרבות הערבית אינה מאורגנת ומתועשת כמו זו הגרמנית, אבל משהו בדומה לשיטות האוקראיניות בוודאי נחטוף כאן.
כלומר נצעד לנו שכם אל שכם, עירומים, נטולי צלם אנוש ואף לא צלם חתולי רחוב – אל בורות המוות. נהיה שם שמאלנים וחרדים, דתיים וחילוניים, סרוגים ושחורים וגם העולים שאינם יהודים לפי ההלכה אבל קשרו גורלם בגורלנו - כולנו נהיה שם חוץ מציבור ישראלי אחד שבטוח שלא יהיה שם ביננו, ההפך הוא הנכון – כמו האוקראינים גם הוא יצטרף בשמחה לעזרת המנצחים.
אז כשאתם יוצאים במחולות שנאה נגד סקטור כזה או אחר – זכרו בבקשה את העניין הזה: נוער שכל כך מקפידים לטמטם בעיר ללא הפסקה ומחנכים לשנאה, נוער שלא למד דבר מכל טיולי פולין שלו. רק זאת זכרו - בקרונות לאושוויץ איש לא הבדיל בינינו.
שעת בוקר מנומנמת של יום שישי, כבישי גוש דן עוד לא התעוררו, גשם דק מטפטף, חנייה בשפע ברחוב בו ברגיל לא ניתן להכניס סיכה. הוזמנתי לשעת פטפוט נינוח של סוף השבוע, באולפן רדיו תל אביב, בתוכניתה של נחמה דואק.
האולפן מחופה זכוכית וכרום, הכל מודרני ונוצץ, האנשים חביבים. "אוי", מזדעזעת בכנות גמורה אחת העובדות שחשה ברתיעה קלה כשביקשה ללחוץ את ידי, "חשבתי שלכיפות שחורות זה אסור אבל לכיפות סרוגות זה מותר" – לחצתי את ידה כפי שאני נוהג לעשות במקרים שכאלה, מוותר על הניסיון להסביר. ישנם עומקים של פער תרבותי ובורות שלא ניתן לגשר עליהם כבדרך אגב.
השידור מתחיל ומיד מעלה נחמה לשידור את ה"פראיירים" באוהל המחאה. מישהו שאינני מכיר חוזר שם על המנטרות הרגילות נגד החרדים וההשתמטות וכל זה. מן מסטיק חסר טעם שכזה שנלעס כבר שישים שנה במקומותינו ומדי פעם מישהו מחליט לנפח באמצעותו בלון
"אופס'", אני אומר לעצמי, "אז הנה מדורת השנאה החדשה". מעניין מי תכנן ומי מימן את המיצג הזה, מן הסתם מי שעשה את התרגיל עם קווי האוטובוס החרדיים וקודם לכן עם "שריפת המסגדים" - הרי בלי איזו מדורת שנאה חודשית עסיסית אי אפשר פה.
האוטובוסים ממשיכים כרגיל, המסגדים מעולם לא נשרפו, בתי כנסת דווקה כן נשרפו כליל - אבל מה זה חשוב העיקר ששנאנו קצת אחד את השני עד לפעם הבאה.
אז הנה ה"פראייר" ההוא אומר שם מה שהוא אומר ונחמה קוראת בהתרגשות רבה לכל התל אביבים המנומנמים לצאת עכשיו, ממש עכשיו, ולהצטרף אליו. ואז היא פונה אליי ושואלת: נו מה דעתך? ואז אני מנצל את ההזדמנות כדי לפרגן קצת לציבור ביש"ע ומזכיר מי מתגייס הכי הרבה וכל הדברים שכולם יודעים. "כן, אבל מה עם החרדים?", אומרת נחמה – ואז אני מסביר מה הפתרון ונחמה זורקת – "רעיון רע!" ועוברת לנושא הבא.
מיד אומר מה הפתרון, אבל קודם לכן אומר שלילדי אני מסביר שלפני שהם פותחים רדיו לשמוע חדשות – הם צריכים להבין שהם בעצם פותחים רדיו כדי לשמוע מה האיש שמפעיל אותו חושב שצריכות להיות החדשות, מה הוא מחליט שצריכה להיות האג'נדה הלאומית.
כלומר כשאני פותח לשמוע חדשות אני מוכר עצמי לעבדות מנטלית – אני מפקיד בידי עורך החדשות את ההחלטה היכן תודעתי צריכה להימצא, וחשוב יותר – היכן אינה צריכה להיות.
טוב אז ביום ראשון שאחרי אותו בוקר תל אביבי באולפנה של הגב' דואק, אני פותח לשמוע חדשות. שבע בבוקר, רשת ב', אריה גולן – החדשה הפותחת – נו ניחשתם?
כמובן, "הפראיירים!". אין לי הוכחה לעניין הזה, אבל התמונה לדעתי מאוד ברורה. כסף גדול – אירופי מן הסתם, אסטרטגים ציניים, מיצג של אוהלים והפגנות, עורכי חדשות שמתגייסים בשקיקה, בית המשפט העליון, חסל סדר חוק טל – וכולם עבריינים.
עבריין הצבא שאינו מגייס על אף שעכשיו זו חובתו אבל הוא ממש לא מסוגל ולא רוצה לגייס עכשיו את כל החרדים, עבריינים החרדים שבין כך ובין כך לא יתגייסו, העיקר שכולנו שונאים קצת יותר – איזה יופי... מישהו כבר מקושש עצים לציד המכשפות ומדורת השנאה הבאה.
אה כן – אז מה הפתרון לבעיית גיוס החרדים. כמו תמיד הפתרון הוא להתמודד עם הבעיה האמיתית ולא זו שהכריזו עליה עורכי החדשות. הבעיה האמיתית היא אתוס "צבא העם". גיוס החובה נועד לשרת את האתוס הזה ובעקיפין לתת כוח בידי קבוצות מיעוט באוכלוסייה – בין השאר כדי לעורר מדנים, להפריד ולמשול.
לגיוס החובה אין שום קשר לצורכי הביטחון – נהפוך הוא, הוא פוגע בו. אבל במדינה שאתוס הביטחון הוא אתוס היסוד שלה – הכוח לגייס בכפייה (או לפתור מגיוס) הוא הכוח לקבוע מי שייך ומי בחוץ. הם לעולם לא יוותרו על כוח אבסולוטי שכזה. הלאו הנחרץ של הגב' דואק לא נבע מחשש לביטחון המדינה. הוא נבע מחשש לאובדן הכוח הזה.
צה"ל כבר מזמן אינו צבא העם. הנתונים היבשים הם שפחות משליש (!) הגברים הכשירים, משרתים את מלוא שלוש שנות שירות החובה. נתון מדהים עוד יותר הוא שבפועל – פחות מארבעה אחוז כשירים בגילאים הרלוונטיים, משרתים שירות מילואים משמעותי (מתוך גליון "מחר", מס' 6 ניסן תשע"א).
מעבר מדורג ומושכל לצבא התנדבותי מקצועי, אשר יתבסס על תיגמול ראוי מחד, ויצירת מעמד חברתי מוערך מאידך, יביא לכך שהצבא יוכל לברור את המתאימים לו, להכשירם הכשרה אמיתית, ארוכה ומשמעותית - כולל הכשרה אקדמית כמקובל בצבאות רציניים – ולבנות עצמו כראוי לשדה הקרב העתידי.
אני יודע, בציונות הדתית לא אוהבים את הרעיון הזה. חושבים שם שדרך הצבא יסללו את דרכם אל לבה של ההוויה והלגטימיות הישראלית. רדו מזה! השירות הצבאי הוא ערך חשוב מאוד, אך מי שאוחז במושכות לעולם לא יוותר עליהם תמורת בשר התותחים הסרוג.
רוצים להתגייס – תתגייסו, אבל גיוס בכפייה סותר עקרונית את רעיון החירות העומד בבסיסה של היהדות. בעיתות מלחמה אין ברירה וככול הנראה רישום והכשרה בסיסית של כשבועיים, חייבת האוכלוסיה כולה לעבור, כהכנה לעיתות חירום – כולל חרדים בתנאים הדתיים הנפרדים והמוקפדים ביותר.
אבל דווקא האוכלוסייה הדתית-לאומית צריכה להחליף דיסקט ולהוביל את רעיון חירות האדם. בסופו של דבר, מה שהחריב את גוש קטיף היה מחסור חמור בחירות - לא בחיילים דתיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם