הכל וכלום
לא כדאי להסיק מסקנות על הגרעין האיראני: ההחלטה של צפון קוריאה לא באמת תשליט סדר עולמי חדש, ואין לה יומרה לעשות זאת
מה אומר המהלך הצפון-קוריאני שנעשה אתמול? שדיפלומטיה יכולה לנצח. שסנקציות יכולות לעבוד ולקפל מדינה גרעינית, צבאית, טוטליטרית ושונאת מערב. בתמורה למזון, פשוט מזון, הסכימו הצפון-קוריאנים לוותר על העשרת אורניום, להפסיק ניסויים בליסטיים, להשעות הכנות לניסוי גרעיני, לאפשר כניסת פקחים מהסוכנות לאנרגיה אטומית ולקטוע פיתוח כלי נשק גרעיניים מכל סוג.
שינוי המשטר בצפון קוריאה אפשר את השינוי הזה, אבל הולדתו עוד לפני שנים, בתקופת קים ז'ונג איל. מאז 2009, והניסויים הגרעיניים של צפון קוריאה, מנסה המערב לשכנע אותם לוותר על הנשק הגרעיני בתמורה לפתרון בעיות פנימיות מעיקות, אדירות. עומק הרעב הצפון-קוריאני איננו ידוע; אם לשפוט מהעסקה הזו, הוא ככל הנראה נרחב וקטלני ממה שהעריכו בתחילה.
מצדדי הסנקציות בתחום האיראני יאמרו עכשיו, בתוקף מחודש, שצריך לתת לדיפלומטיה צ'אנס. צפון קוריאה היא מדינה סגורה ומטורפת בהרבה מאיראן. עד לפני שנה, האיראנים שילמו מחיר עלוב עבור התעקשותם הגרעינית. העולם דיבר על מקל וגזר, אבל הצנטריפוגות בנתנז המשיכו להסתובב ומכליות הנפט האירופיות המשיכו לעגון.
בשנה האחרונה, בפעם הראשונה, הכלכלה האיראנית נחנקת. האיראני הרגיל, הממוצע, התחיל לשלם מחיר אישי כבד על ההתעקשות על נשק גרעיני. עוד שנה כזו, עוד שנתיים, ומה שקרה בצפון קוריאה יכול לקרות גם בטהרן.
האיראנים הביטו אמש בבעלת בריתם הצפונית והמנודה, וודאי הרגישו קצת יותר מבודדים. הצפון קוריאנים הם אלה שנתנו להם את טכנולוגיית הטילים הבליסטיים, והם כנראה גם מצויים מאוד בסודות תוכנית הגרעין של טהרן. צעד שלהם לעבר המערב הוא חדשות רעות למשטר של אחמדינג'אד.
2.
מה אומר המהלך הצפון-קוריאני על איראן? אולי כלום, בעצם. צפון קוריאה לא הבטיחה להתפרק מנשקה הגרעיני, היא רק אמרה שתפסיק לפתח נשק חדש. ממילא ההערכות במערב היו ונשארו ספקניות ביחס ליכולותיה האמיתיות.
הצפון-קוריאנים לא באמת מתפרקים מנשקם. עבור התפרקות כזו הם ינסו לגבות מחיר גבוה בהרבה מ-240 אלף טונות מזון. ממילא, המסלול המעגלי של היחסים עם צפון קוריאה נותר קבוע: התקדמות בשיחות, שאחריה מגיעים פיקוח גרעיני ומחוות מערביות, ואז שוב הסלמה, החרפה גרעינית, רגיעה, התקדמות בשיחות ופיקוח גרעיני - וחוזר חלילה.
היינו בסיפור הזה לפחות שלוש פעמים, והנה באה פעם נוספת. האם הם רציניים? זה כמו לשאול אם פיונגיאנג מוכנה לרפורמות פוליטיות עמוקות והשתחררות מהמסורת הדתית-סטליניסטית שלה. יכול להיות, אבל אי אפשר
בניגוד לאיראנים, הצפון-קוריאנים רק רוצים שיניחו להם לנפשם. האידיאל שלהם הוא משק כלכלי סגור שמקיים את עצמו. זה לא ממש עובד, ולכן הם זקוקים לנדבות המערב. האיראנים מתוחכמים בהרבה. הם מוכרים לעולם מוצר מבוקש, אולי הכי מבוקש: נפט. היכולת שלהם לשרוד במשטר סנקציות גבוהה בהרבה מזו של הצפון-קוריאנים - וגם האחרונים שרדו לא מעט.
בניגוד לקוריאנים, לאיראנים כוונה לא רק לגונן על ארצם, אלא להיות מעצמה אזורית-עולמית. האיראנים לא מבקשים את הנשק הגרעיני רק כדי לגונן על המשטר, אלא גם ובעיקר כדי להשליט סדר אזורי חדש, שיעי. אלה יומרות שלצפון קוריאה, שחוסה בצלה של סין הגדולה, אין. לא כדאי למהר להסיק מסקנות לגבי המצב הצפון-קוריאני; למרבה הצער, הוא שונה מאוד מהאיום האיראני.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם