שתיקה כבגידה
איך נדרוש מהמערב את מה שאיננו דורשים מעצמנו. באירופה ובארה"ב לפחות קוראים לאסד לעזוב, ישראל הרשמית לא אומרת דבר
הסרטון מראה קבוצה של ילדים ונערים, בלי מעילים, יושבים באמצע רחוב בעיר חומס המעונה. כל אחד מהם חובק סיר או קערת פלסטיק גדולה. פתיתי השלג נושרים. קר להם. שני בחורים צעירים מסבירים בערבית מה רואים: תושבי חומס ממתינים לשלג כדי שיהיה להם מעט מים. הם נוקטים את הלשון המתלהמת של המורדים, אבל מאחוריהם רואים את הילדים, כורעים על הכביש, חובקים את הסירים. השלג מפשיר ונמס על בגדיהם. הסרטון צולם לפני יומיים. מי יודע כמה מהילדים האלה עדיין בחיים.
ב-1967 נשא מרטין לותר קינג נאום חשוב בכנסייה בניו יורק ודיבר על מלחמת וייטנאם וזוועותיה. הוא דרש שם, בנאום, "לשבור את שתיקת הלילה" לגבי המלחמה. כמו כומר טוב, קינג התחיל במניין חטאיו שלו. הוא סיפר מדוע החליט "לשבור את הבגידה של שתיקותיי שלי"
הדברים האלה מובאים כאן לא משום שסוריה היא וייטנאם. לבד מהאכזריות של מלחמת אזרחים, אין ביניהן קשר. דבריו של קינג חשובים ונכוחים מתמיד בגלל החטא של השתיקה אל מול הרשע המעיד על עצמו. מכיוון שבראש ארה"ב של אמריקה עומד אדם שיש הטוענים שהוא ממשיכו המוסרי של מרטין לותר קינג. ברק אובמה בהחלט יודע לצטט את קינג כשהוא רוצה. אולי הגיעה העת שיחזור אל הנאום ההוא של קינג.
הטבח בסוריה הגיע מזמן לממדים של פשעים נגד האנושות. למערב דרושה כעת מנהיגות ממי שהגדירה עצמה בעבר כ"אימפריה של חירות" או "האומה ללא תחליף". דרוש מנהיג שישבור את שתיקת הלילה וישבור את הבגידה של שתיקותיו שלו. להוציא עוד גינוי בלי לפעול - זה לשתוק. לאפשר לסין ולרוסיה לעכב כל פעולה בינלאומית בשעה שהן מספקות נשק לאסד - זה לשתוק. להימנע מסיוע אמיתי למורדים - זו שתיקה. שתיקה אל מול שלטון שהורג באורח שיטתי את אזרחיו.
בגידתו של המערב תתנקם בו. הציפייה של האזרחים הסורים לסיוע אמריקאי ואירופי תתחלף באכזבה שתהפוך לשנאה מחודשת ומנומקת. שוב ושוב ישאלו את מה שראוי להישאל כבר כעת: מדוע לוב זכתה במבצע צבאי מפואר שריסק את קדאפי - אביר זכויות האזרח לעומת אסד - בעוד הסורים נזרקים לגורלם האפל? רק מילה אחת תהדהד בתשובה אחרי כל ההסברים המנומקים על זכות הווטו של רוסיה - נפט. ושוב: נפט.
הערכים הליברליים שהמערב מנסה לקדם יוצגו ככסות עלובה ודקה לאינטרסים מסחריים. סוריה תיפול בידי המורדים
אנחנו לא יכולים לדרוש מהמערב את מה שאיננו דורשים מעצמנו. באירופה ובארה"ב לפחות קוראים לאסד לעזוב את תפקידו, אבל ישראל הרשמית לא אומרת דבר. היא איננה מגנה בבהירות את הטבח המתמשך על גבולותינו וקוראת להדחתו של דיקטטור. אסד שתומך בחיזבאללה והפך את ארצו למדינת חסות איראנית, נהנה מהגנה בממסד הביטחוני שלנו על תלי פרשנויותיו וחישובי חישוביו.
מצד אחד שר הביטחון ברק, כאילו היה פרשן גיאופוליטי, "מעריך" שאסד ייפול. מצד שני, ל"היערכות" מהסוג הזה, לחישובי האינטרסים, לחששות הביטחוניים מהעברת נשק לחיזבאללה - לכל אלה לא נלווה אותו מצרך שאנחנו נוהגים לדרוש בגרון ניחר מאחרים: אמירה מוסרית ברורה. הסורים הם שכנינו. משטר רצחני, מענה והורג בהם ללא רחם. את דממתו של הלילה הזה צריך לשבור. אסור לישראל לשתוק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם