לא להסתפק בפשרה
הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל, שיחליף את רא"ל בני גנץ, יכול לתפוס את כיסאו מבלי לשמש כסגנו. אבל לכולם ברור כי אלוף שהיה גם סגן רמטכ"ל - סיכויו לקבל "פלאפל" נוסף גדל לאין שיעור
הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל, שיחליף את רא"ל בני גנץ, יכול לתפוס את כיסאו מבלי לשמש כסגנו. אבל לכולם ברור כי אלוף שהיה גם סגן רמטכ"ל - סיכויו לקבל "פלאפל" נוסף גדל לאין שיעור. העובדה שלרמטכ"ל גנץ יש מועמד מועדף וקוראים לו גדי אייזנקוט עושה מעט עוול לאלופים אחרים, שיש להם את הרקורד המתאים להתמודד על התפקיד.
אין מחלוקת שאייזנקוט, ראש אגף המבצעים ואלוף פיקוד הצפון לשעבר, ראוי לתפקיד וישמח מאוד למלא אותו. הכדור במקרה כזה עובר לשר הביטחון, שלא צריך את טיוטת המבקר כדי לגבש החלטה. אם הוא סבור שהתנהלותו
של אייזנקוט בפרשה הייתה פסולה, ספק רב אם יחתום על המינוי הזה.
גנץ ינסה לשכנעו אך לא מן הנמנע, שבמקרה של מחלוקת חריפה, עשוי לצוץ "מועמד של פשרה". כך היה עם מינויו של הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל דני עפרוני, וכך היה אפילו עם גנץ בעצמו, שעל לא עוול בכפו סווג כמועמד פשרה, בהתמודדות על תפקיד הסגן לפני כשלוש שנים, כאשר הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי תמך באייזנקוט ואילו ברק רצה את גלנט.
מכאן שכל אחד מהמועמדים האחרים, האלופים האחרים אבי מזרחי וגדי שמני, עשויים למצוא עצמם באותה קטגוריה המקטלגת אותם כמועמדי פשרה.
מבקר המדינה, בדוח אחר לגמרי שעסק במינויו הקצונה הבכירה בצה"ל, קבע אמות מידה, המליץ על הסדרים וסבר כי יש לתעד את תהליכי המינוי.
זה הזמן ליישם את ההמלצות האלה, ייבחר מי שייבחר, אבל חשוב שהתהליך יהיה שקוף ונקי. אחר כך יצטרכו גם לעסוק בשאלת משך כהונת הרמטכ"ל ולהחזיר אותה לפרק זמן של ארבע שנים, כדי לתת למערכת החשובה הזאת לעבוד בשקט.