למה הם מחכים?
לכל מנהיגי העולם כבר ברור שלא יהיה מנוס מהתערבות צבאית בטבח המשתולל בסוריה, או לפחות מחימוש המורדים. ובכל זאת, בינתיים הם יושבים באפס מעשה
"כי לא שלם עוון האמורי עד הנה", מסביר אלוהים לאברהם, ורוצה לומר בשפתנו (על פי אחד הפירושים היותר מקובלים): "סבלנות, בני. שנינו יודעים שהאמורים האלה הם רשעים בני רשעים, אז בוא נמתין קצת וניתן להם לבצע עוד פשעים וחטאים נוראיים, עד שהללו יצטברו למסה קריטית מסוימת, ורק אז יהיה בידינו צידוק מוסרי לסלק אותם מכנען לכל הרוחות".
קצת צפונה מכנען, וכמה אלפי שנים אחרי הברית בין הבתרים, ממתינים הכוחות השולטים בעולמנו המודרני לכך שבן דמותו הנוכחי של האמורי - תפקיד אותו מגלם בכישרון מפתיע נשיא סוריה, בשאר אסד - ישלים גם הוא את מכסת עוונותיו.
לכולם כבר ברור שלא יהיה מנוס מהתערבות צבאית של המערב בטבח המשתולל בסוריה, או לפחות מחימוש המורדים, ובכל זאת העולם יושב באפס מעשה.
אובמה, סרקוזי, קמרון וחבריהם, פשוט מחכים לכך שערימות הגופות המתרוממות מסימטאות דרעא ומרחובות חומס, יגיעו לגובה כזה שבו הצל שיטילו על מוסריותו של המערב יהיה כה כבד, עד שהוא יאפיל על כל ניסיון לפגוע במעמדם האלקטורלי בגין המחיר הכרוך בהפסקת מרחץ הדמים.
התנהלות זו מעוררת כמה תמיהות: האם מנהיגי המערב בכלל משקללים לתוך מערכת קבלת ההחלטות שלהם
אך בעיקר עולה תמיהה פשוטה ומעשית למדי: האם ייתכן שעוד אלפי גברים, נשים וילדים צריכים להישחט, רק על מנת שהפופולריות של כמה פוליטיקאים לא תישרט בגין התערבות “מוקדמת מדי"?
נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון, אמר לא פעם כי אחת הטעויות שעליהן הוא מתחרט יותר מכל בנוגע לתקופת הנשיאות שלו, היא הימנעותו מהתערבות צבאית למניעת רצח העם ברואנדה.
קלינטון, שהיה בזמנו מוכה טראומה מההתערבות האמריקאית הכושלת בסומליה, קפא כאשר במרכז אפריקה נשחטו במצ'טות כ-800 אלף בני אדם במהלך פחות משלושה חודשים וחצי.
במועצה לביטחון לאומי שירתה באותה תקופה יועצת מיוחדת לענייני אפריקה, שבאמצע שיחת ועידה בנושא רואנדה היממה את עמיתיה כששאלה בלי בושה: "אם אנו משתמשים במונח 'רצח עם' כאשר רואים שאיננו עושים דבר, מה תהיה ההשלכה של זה על הבחירות לקונגרס?".
שנים לאחר מכן היא הביעה חרטה עמוקה על התנהלות הממשל בפרשה, ואמרה כי "נשבעתי לעצמי שאם אי פעם שוב אתמודד מול משבר שכזה, אתייצב בצד התומך בפעולה דרמטית, גם אם משמעות העניין תהיה שאעלה בלהבות".
בימים אלה, היועצת הזוטרה לשעבר, סוזן רייס, מתמודדת מול סיטואציה דומה. הטבח בסוריה אמנם קטן מזה שהתחולל ברואנדה, אך תפקידה של רייס כיום בכיר בהרבה – היא משמשת כשגרירת ארה"ב באו"ם, ונחשבת לאחת המקורבות המשפיעות ביותר על הנשיא אובמה.
לזכותה יאמר שהדלפות ודיווחים שונים מעידים על כך שהיא אכן מפעילה על הנשיא לחץ כבד לנקוט בפעולה ממשית. לגנותו של אובמה יאמר, שלפחות לעת עתה הוא אינו מקשיב לה. הבחירות הרי בפתח, ועדיין "לא שלם עוון האמורי עד הנה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם