מחקר: אירוע שמימי תרם לטביעת הטיטאניק
חוקרים משערים כי המערך הנדיר שבו כדור הארץ היה בקרבה מרבית לירח ולשמש יצר גאות שדחפה קרחונים לנתיב של אוניית הענק
הטיטאניק. צילום ארכיון: רויטרס
הטיטאניק, שהייתה האונייה הגדולה ביותר שנבנתה עד אז, יצאה באפריל 1912 לשיט הבכורה שלה מסאות'המפטון שבאנגליה לעבר ניו יורק. ב-14 באפריל טבעה האונייה אחרי שהתנגשה בקרחון ענק ליד פאונדלנד ויותר מ-1,500 נוסעים נספו באחד האסונות המפורסמים בהיסטוריה.
רשת CNN דיווחה כי דונלד אולסון וראסל דויסשר מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת טקסס סטייט ורוג'ר סינוט, עורך בכיר במגזין סקיי אנד טלסקופ, ביקשו להבין כיצד הגיעו הקרחונים לנתיבי השיט בצפון האוקיינוס. על פי הנתונים הזמינים, יותר מ-300 קרחונים היו באזור, הנתון הגבוה ביותר מזה 50 שנה.
החוקרים גיבשו תיאוריה, לפיה הקרחונים התנתקו מאזור גרינלנד בשל אירוע שמימי שמתרחש רק אחת ל-1,400 שנה. ב-4 בינואר 1912 היה ירח מלא והוא עבר בקרבה רבה ביותר לכדור הארץ, יממה אחרי שכדור הארץ היה בפריהליון – הקרבה הגדולה ביותר שלו לשמש במהלך השנה.
על פי המחקר, מערך שמימי בלתי שגרתי זה יצר "גאות אביבית" שהחלה לדחוף את הקרחונים. "זו הייתה הקרבה הגדולה ביותר של הירח לכדור הארץ ביותר מ-1,400 שנה, והתצורה הזו הגבירה באופן מקסימלי את כוחו של הירח ליצור גאות באוקיינוסים. זה לא ייאמן", אמר אולסן.
"בעת שהקרחונים מתקדמים דרומה, הם בדרך כלל מגיעים למים רדודים ועוצרים
לאורך החופים של לברדור וניופאונדלנד", הוסיף אולסון. "אבל גאות אביבית גבוהה וחריגה יכולה לדחוף אותם שוב, והשפל יכול להחזיר אותם לזרם הלברדור, שם הקרחונים נעים שוב דרומה. זה יכול להסביר את הימצאותם של הקרחונים הרבים באביב 1912".
בשל האירוע החריג, לא יכול היה לדעת הקברניט אדוארד סמית לצפות לכמות הקרחונים על אף שעשה את הנתיב במשך 26 שנה. "הטיטאניק לא האטה, אפילו אחרי שהתקבלו כמה מסרים שהזהירו מהקרח", ציין אולסון. "הם התקדמו במהירות לתוך אזור עם קרחונים. זה הטביע את האונייה, אבל הקשר של הירח עשוי להסביר את המספר הגדול של הקרחונים שנכנסו לנתיב".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום המדע -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם