קסם על ים כנרת: שינויים במפלס החרדה
השמחה הגדולה עקב הממטרים שפינקו את הכנרת עדיין איתנו. השאלה היא אם בעוד שנתיים, כש–70% מהמים במשק יגיעו מהתפלה, לא יתפוגג הסמל הלאומי
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
המערכות החורפיות שבירכו אותנו בינואר, בפברואר ובתחילת מרס החזירו את הצבע ללחיים של הכנרת, ובזכות הזרימות החזקות שעוד נותרו בנחלים חצה המפלס ביום רביעי בבוקר את הממוצע הרב שנתי עם עלייה של 1.65 מטר מאז תחילת החורף.
אבל אף שאנחנו יודעים שהמדינה נכנסה לפני שנים בודדות לעידן התפלת מי הים ושחשיבותה של הכנרת למשק המים הולכת ופוחתת, כולנו - הציבור וכלי התקשורת - שיתפנו פעולה כמסרבים להרוס את "חג הכנרת המסורתי" הפוקד אותנו פעם בעשור עם ההתמלאות יוצאת הדופן ומחממת הלב של הסמל הלאומי הבלתי מעורער שלנו.
על-פי ההערכות, עד סוף החורף יעלה מפלס הכנרת ביותר משני מטרים, אבל כיום כמות השווה ל-40% מתצרוכת המים הביתית והעירונית בישראל מסופקת ממתקני התפלת מי ים, וזו הסיבה העיקרית לעלייה החדה ששברה השבוע שיא והשלימה גירעונות של 4 שנים.
ד"ר עמיר גבעתי, מנהל תחום המים העיליים ברשות המים, הפך בחודשים האחרונים לאחד המרואיינים המבוקשים ביותר בשל היותו מרכז נתוני עליית המפלס. התפקיד המרכזי שלו, שמשך פחות תשומת לב ציבורית, הוא לנתח את הנתונים הללו ולאפשר לנו לראות את הדברים בפרופורציה הנכונה. רשות המים החליטה לנצל את התפלת מי הים לטובת
בזכות ההתפלה, מסביר ד"ר גבעתי, צמצמה רשות המים את השאיבה מהכנרת במחצית בשנתיים האחרונות. בעבר שאבה מקורות 300 מיליון קוב בשנה, ואילו בשנתיים האחרונות היא שאבה 150 מיליון קוב בשנה בלבד.
מקורות נוהגת להפסיק את השאיבה מהכנרת ל-3 שבועות בכל חורף לצורך עבודות אחזקה. לעומת זאת, בחורף הנוכחי ולראשונה מאז הקמת המוביל הארצי הרחיבה רשות המים את עצירת השאיבה ל-3 חודשים. ד"ר גבעתי מוסיף כי אם השאיבה לא היתה מצטמצמת במידה ניכרת, היה מפלס הכנרת נמוך ב-80 ס"מ - כמעט מטר - מהמפלס הנוכחי.
אף שעד כה ישראל מגרדת מלמטה את הממוצע הרב שנתי של כמות המשקעים, והכמות הנוכחית מהווה 99% ממנו בצפון ו-95% ממנו בשקלול ארצי, העלייה במפלס הכנרת לא היתה מצליחה לעבור את הממוצע הרב שנתי השנה, ובמקום עלייה של 1.65 מטר שנראתה השבוע, היו מתווספים לכנרת החורף 85 ס"מ בלבד - הרחק מתחת לממוצע עלייתה הרב שנתי. בעוד שנתיים יזכה מפעל ההתפלה למתקנים נוספים ויחד יסופקו 70% מהתצרוכת הביתית, ולפיכך כבר בעתיד הנראה לעין תצטמצם השאיבה מהכנרת עוד יותר.
הקטנת ההישענות על הכנרת מעלה תהייה בדבר היעלמותה של המגה-סלבריטאית הלאומית הנצחית שלנו מהבמה. ד"ר ליהוא זיסברג, פסיכולוג חברתי מהמכללה האקדמית תל-חי, מרגיע כי "הכנרת היא סמל לאומי, וסמלים משתנים לאט יותר ממציאות. בפסיכולוגיה של ייצוגים חברתיים לסמל נדרש לפחות דור כדי לרדת מהבמה. גם אם הכנרת תפסיק להיות מקור אספקה של מים מתוקים ותהפוך להיות 'רק' חלקת נוף יפה, אנשים שנולדו באווירה חברתית או בסביבה תרבותית שבהן הכנרת היא סמל והתבגרו איתו לנעורים גם ימותו עם הסמל הזה", מסביר ד"ר זיסברג. "הכנרת היא הרבה יותר מסתם גוף מים בתודעה הלאומית. היא האגם היחיד בארץ והיא חלק מנוף ומהווי תרבותי. אז הציבור ימשיך להתעניין בשלומה של הכנרת, שהוא קצת שלומנו".
גם ברשות המים מדגישים כי הכנרת תישאר משמעותית לאורך זמן למשק המים הישראלי. אבל אולי בעוד שנתיים בלבד, כשמרבית מתצרוכת המים תסופק ממתקני ההתפלה הנבנים בדהרה לאורך חופי ישראל, נתחיל סוף-סוף לדאוג לעליית המפלס של אחיה החורג של הכנרת מדרום. עם הצמצום המסיבי של השאיבה מהכנרת יגדלו הסיכויים שהיא תחזור לימיה מקדם ותזרים מים מתוקים דרך נהר הירדן הדרומי לים המלח, שבזכות המסרונים שלנו ולמרות גסיסתו "כמעט" קטף השנה את התואר אחד מ-7 פלאי תבל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם